פסק-דין בתיק א 14496/05

1.         בפניי תביעה כספית אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, לפיה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 125,058.49 ש"ח בגין יתרת החוב בחשבון מס' 94544 אשר התנהל על שם הנתבעים אצל התובע (להלן: "החשבון").

2.         הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן מפני התביעה, ולאחר הדיון בה ניתנה להם רשות להתגונן על מחצית סכום התביעה, ולגבי המחצית השנייה ניתן פסק דין חלקי.

            לנתבעים הותר להתגונן בטענה אחת, לפיה, התובע השתהה בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לגביית שיקים אשר הופקדו בחשבון לכיסוי החוב ולו פעל בנדון ללא שיהוי, ניתן היה לגבות אותם שיקים ולפרוע באמצעותם את החוב.

3.         בדיון אשר התקיים בתביעה מיום 26.3.07 ניתנה החלטתי, לפיה, על התובע והנתבעים להגיש תצהירי עדותם הראשית בתביעה. התובע פעל בהתאם להחלטה והגיש תצהיר עדות ראשית של מר אחמד כבהא, מורשה חתימה בסניף הבנק בו התנהל החשבון. מנגד, בדיון שהתקיים בתביעה ביום 3.9.07 הודיע ב"כ הנתבעים כי אין בכוונתו להגיש תצהירי עדות ראשית בתביעה אלא הוא מסתמך על תצהיר התובע והוא אף ויתר על חקירתו הנגדית.

בנסיבות העניין, ניתנה החלטתי בדבר הגשת סיכומי טענות הצדדים, תחילה התובע ולאחריו הנתבעים.

4.         התובע הגיש את סיכומיו בתביעה ביום 17.9.07, ובהתאם לכך היה על הנתבעים להגיש סיכומיהם תוך 30 יום.  על אף הזמן אשר עבר, ועל אף ההחלטה מיום 10.3.08, לפיה נקבע כי במידה והנתבעים לא יגישו סיכומיהם בתביעה תוך 21 יום, יינתן פסק-דין בתביעה בהעדר אותם סיכומים, על כל המשתמע מכך, נמנעו הנתבעים מהגשת הסיכומים.

5.         בהתאם לתק' 160 (ד) בזיקה לתקנה 157 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דינו של בעל דין שלא הגיש סיכומי טענותיו בתביעה, כדין מי שלא התייצב לדיון, ובאם הנתבע נמנע מהגשת סיכומיו, התובע זכאי ליטול נגדו פסק-דין לאחר שהוכיח את תביעתו.

6.         כעולה מתצהיר התובע, הוא אוחז ב-52 שיקים, מתוכם 40 שיקים חזרו בשל הגבלת החשבון עליו נמשכו ו-5 שיקים בהעדר כיסוי מספיק.

            בתצהיר עדות ראשית מטעם התובע פורטו ההליכים אשר ננקטו נגד מושכי השיקים, כולל משלוח מכתבי התראה, פתיחת תיקי הוצאה לפועל וחתימת הסדרי פשרה עם חלק מהם. ויודגש, משלא נחקר המצהיר מטעם התובע בחקירה נגדית, הרי טענותיו, ואשר ממילא נתמכות בראיות המצורפות לתצהירו, לא הופרכו.

7.         טענת הנתבעים לשיהוי בנקיטת הליכים לגביית השיקים ואפשרות גבייתם לו רק פעל התובע מבעוד מועד, הועלתה בתצהיר התומך בבקשתם למתן רשות להתגונן באופן כללי וסתמי. לעניין זה נקבע בסעיף 7 להחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן כדלקמן:

"... טענות הבעלים כי ניתן היה לגבות את החוב היו כלליות, והגם שאינני יכול לומר שאין בהן דבר, הרי אין בטענות חובת הפירוט הנדרשת על מנת שניתן יהיה להגיע למסקנה כמה ניתן היה לגבות לו היה פועל הבנק במהירות.

התצהיר לא פירט דבר לעניין השיקים ... ואף אין להניח כי אילו היה פועל הבנק בזריזות יכול היה לגבות את מלוא הסכומים הנקובים בהם, שכן מרבית שיקים אלה סורבו תוך ציון ההערה 'מוגבל', כך שדומה כי מלכתחילה סיכויי הגבייה היו נמוכים...".

משלא הגישו הנתבעים תצהירי עדות ראשית מטעמם, והם אף ויתרו על חקירת המצהיר מטעם התובע, הרי טענותיהם כנגד התובע לא הוכחו ועל כן הן נדחות על הסף.

8.         לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באשר ליתרת סכום התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 62,558 ש"ח נכון ליום 19.8.05 בתוספת ריבית בנקאית מירבית בשיעור של 19% לשנה או כפי שתשתנה מעת לעת עד ליום התשלום המלא בפועל, ואשר תתרבה כל רבעון ותצטרף לקרן בסוף כל רבעון, ותישא אף היא ריבית באותו שיעור.

            כמו כן, הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 938 ש"ח  ושכ"ט עו"ד בסך של  8,500 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתם, 30.8.05, ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

9.         המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.  

ניתן היום י"ז באייר, תשס"ח (22 במאי 2008)  בהעדר הצדדים.

קלדנית: פני מ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: