פסק-דין בתיק א 14454/05

            מבוא - מהות התביעה וטענות הצדדים

1.         מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע מס' 1, אלירן כהן (להלן: "התובע"), בגין תאונת עבודה שארעה ביום 23.6.03, בעת שפרק ברזלי זווית ממשאית. התובע ציין כי ברזלי הזווית שהונחו על עגלה, נפלו על רגלו כך שנגרם לו שבר בכף הרגל (להלן: "התאונה").

2.         התובעת מס' 2, גב' עמליה כהן (להלן: "התובעת"), הינה אמו של התובע.

3.         התובע יליד 13.8.87, נפלט ממערכת החינוך והחל לעבוד, כנער, אצל הנתבעת, ניר אל בע"מ (להלן: "הנתבעת").

4.         התובע החל לעבוד אצל הנתבעת, ביום 18.5.03, לאחר שקיבל אישור העסקה מלשכת התעסוקה לנוער, בחולון ויצויין כי עותק מ"פנקס עבודה", על פי חוק עבודת נוער, תשי"ג-1953 (להלן: "חוק עבודת נוער"), שהוצא על ידי שרות התעסוקה - לשכת התעסוקה לנוער בחולון, צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעת.

5.         הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת הראל מרדכי, יבוא ושיווק ברזל בע"מ, אשר סיפקה את ברזלי הזווית למפעלה של הנתבעת וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את אחריותה של חברת הראל מרדכי (להלן: "צד ג' או חברת הראל מרדכי"). לטענת הנתבעת, צד ג', באמצעות עובדה, נהג המשאית - הוא זה שהורה לתובע, לעזור לו לפרוק את ברזלי הזווית מהמשאית, מבלי שהוסמך לעשות כן, ללא שקיבל הרשאה לכך ובניגוד לנוהל העבודה המקובל בין הצדדים.

            נסיבות ארוע התאונה ושאלת האחריות

6.         התובע ציין בתצהירו כי ביום התאונה, החל לעבוד, בשעה 07:27 בבוקר וכי כשביקש ללכת הביתה בשעה 16:00, מנהל העבודה ביקש ממנו להישאר עוד בעבודה.

התובע תאר את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "בשעה ארבע וחצי (לאחר 10 שעות עבודה) מנהל העבודה ביקש שאקח עגלה של ברזלי זווית ואעזור לפרוק את המשאית שאמורה להגיע לעגלה.

התחלתי לפרוק אותה ביחד עם הנהג. בדרך כלל את פעולת הפריקה מבצעים 3 - 4 אנשים אבל הפעם אף אחד לא הצטרף אלי והמנהל ביקש ממני לפרוק את העגלה לבד.

במהלך פעולת הפריקה דחפנו את חבילת הברזלים מהמשאית לעגלה והברזלים שעל העגלה התדרדרו ונפלו לי על רגל ימין ומחצו את כף רגלי הימנית" (סעיפים 11-9 לתצהיר, ת/1).

בחקירתו הנגדית, חזר התובע על גרסתו כי פרק את הברזלים מהמשאית לאחר שמנהל העבודה, יוני ליברמן (להלן: "יוני"), אמר לו לעשות כן וכדבריו: "יוני אמר לי לקחת את העגלה, להעביר את המשאית... להוריד את הזוויות" (עמ' 12 לפרוטוקול, כן ראה עמ' 13 לפרוטוקול), ביחד עם נהג המשאית. כן אישר התובע כי פרק את הברזלים מהמשאית, ביחד עם נהג המשאית וכי: "הנהג משאית אמר לי איך להוריד את זה ושנינו הורדנו ביחד" (עמ' 13 לפרוטוקול).

7.         יוני, מנהל העבודה של הנתבעת, ציין בתצהירו כי: "ביום הארוע ביקשתי מהתובע להוציא עגלה מחצר המפעל לחניה ולהמתין לי במקום ליד המשאית מבלי לבצע כל פעולה" (סעיף 11 לתצהיר, נ/6).

בחקירתו הנגדית, חזר מר ליברמן וציין כי התובע התבקש להוציא את העגלה החוצה ולהמתין לו עד שיגיע עם עוד שני פועלים וכי כאשר הגיע למקום, לאחר דקה או שתיים, היה זה, לאחר ארוע התאונה. מר ליברמן הוסיף וציין כי יצא למקום עם עוד עובד או שניים, אשר אינו זוכר את זהותם (עמ' 20-19 לפרוטוקול).

מר ליברמן ציין בעדותו כי במפעל אין מלגזה וכי מרבית עבודת השינוע, נעשית על ידי עגלות או באופן ידני. כן ציין מר ליברמן, על פי ההסדר הנוהג בין הנתבעת לבין חברת הראל מרדכי, נהג המשאית, היה מגיע למפעל ועובדי הנתבעת הם אלה שהיו דואגים לפריקת הסחורה מהמשאית וכדבריו: "ההנחיה היא שהם לא צריכים לפרק, אנחנו פורקים בעצמנו" (עמ' 23 לפרוטוקול).

8.         מטעם צד ג', העיד רועי סבן (להלן: "סבן"), אשר שימש, במועדים הרלבנטיים, כמנהל הפצה בחברת הראל מרדכי. סבן ציין בתצהירו כי פריקת הסחורה מהמשאית, נעשית על ידי עובדי המזמין, דהיינו על ידי הנתבעת וכי הנהג המוביל, אינו לוקח חלק בפריקת הסחורה. במסגרת חקירתו הנגדית, ציין סבן כי במועד הרלבנטי לתאונה, נהג המשאית, היה מר אנדריי צ'רנוב, וכשנשאל מדוע הנהג, לא הובא לעדות, לא היה בפיו הסבר לשאלה זו. סבן הוסיף והעיד כי בדרך כלל, כאשר מגיעה משאית לנתבעת, פונה הנהג ליוני, אשר שולח בחור או שניים לפריקת הסחורה וכי: "... במקרה זה, נעזרו בנהג. בא בחור אחד וביקש עזרה מהנהג ושניהם ביחד פרקו... הנהג עזר לאותו בחור לפרוק את הסחורה" (עמ' 25 לפרוטוקול).

9.         לאחר ששבתי ועברתי על העדויות ושקלתי טענות הצדדים, ראיתי לקבל עדותו של התובע כי התבקש על ידי יוני, לקחת את העגלה על מנת לפרוק את ברזלי הזוויות מהמשאית. מעבר לזאת שהתובע העיד כי גם בעבר, פרק פעם אחת סחורה מהמשאית הרי שהתובע עמד בחקירתו הנגדית על גרסתו כי נאמר לו לפרוק את הברזלים מהמשאית ועדותו אשר לא נסתרה בחקירה נגדית, עוררה רושם אמין במיוחד, בהתחשב בכך שמדובר בתובע צעיר שאינו בעל יכולות גבוהות. מאידך, יש לציין כי יוני לא טען בתצהירו או בחקירתו הנגדית כי אסר על התובע לעסוק בפעולת הפריקה, אלא אך ציין כי ביקש מהתובע: "להוציא עגלה החוצה ולהמתין לי עד שאגיע עם עוד שני עובדים וכך היה..." (עמ' 19 לפרוטוקול).

בנסיבות העניין, לאור עדויותיהם של יוני וסבן כי פריקת הסחורה, היתה מתבצעת, על ידי עובדי הנתבעת, סביר בעיניי כי יוני ביקש מהתובע להוציא את העגלה ולהמתין עד שיבוא עם עובדים נוספים כדי לפרוק את המשאית. יתרה מכך, נוכח העובדה שנהג המשאית, לא היה אמור לעסוק בפריקה, סביר בעיני שיוני לא ציפה מהתובע, לפרוק לבד את ברזלי הזווית שהיו על המשאית והורה לו להמתין עד שיבוא עם עובדים נוספים לבצע פעולה זו אך כאמור לא שוכנעתי כי יוני אסר על התובע, באופן ברור ומפורש, לקחת חלק בפריקת הברזלים מהמשאית.

10.        אשר לטענת הנתבעת כלפי צד ג', הרי שגרסת הנתבעת כי בניגוד לנוהג המקובל נהג המשאית, הורה לתובע, לעזור לו בפריקת ברזלי הזווית מהמשאית, לא נסתרה, משנהג המשאית, לא זומן לעדות ויוזכר כי הלכה היא שבעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614.