פסק-דין בתיק א 14449/03

1.         התובע, קטין, יליד 25.10.88, נפגע, ביום 18.7.94, בהיותו בן 6, מדלת ברזל אשר הונחה על קיר בגן שעשועים, ואשר נפלה עליו (להלן: " התאונה"). בתביעה דנן הוא תבע את העירייה ומבטחתה, בטענה, כי רשלנות העירייה היא שגרמה לפגיעתו.

            הנתבעת שלחה הודעת צד ג' אל הורי התובע, בטענה, כי הם התרשלו בשמירה עליו.

לאחר שמיעת ראיות, בשאלת החבות בלבד, מצאתי כי לא היתה התרשלות מצד הנתבעות, ודחיתי את התביעה

ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל את ערעור התובע על ההחלטה הנ"ל וקבע, כי לא קויים פיקוח נאות על הגן מפני הנחת מפגעים וסילוקם, וכי בכך הפרה הנתבעת את חובת הזהירות שהיא חבה לתובע ואחראית ברשלנות כלפיו. לאור כך הוחזר התיק הוחזר לבימ"ש זה, לצורך " בירור כל יתר השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (להלן: " פסה"ד בערעור").

2.         התובע נפגע בפניו. נגרמו לו שפשופים שטחיים ושריטות במצחו ובאפו, ולאחר מספר ימים התפתחה המטומה במצח מימין. התובע לא איבד ההכרה אך הקיא פעמיים. צילומי גולגולת, עצמות אף וחזה נמצאו תקינים, ואף בדיקות נוירולוגיות שונות שנעשו לתובע, בשנים שלאחר התאונה, נמצאו תקינות.

הורי התובע טוענים, כי עובר לתאונה היה התובע בריא לחלוטין, ולא סבל מבעיות כלשהן, וכי מאז התאונה, ועקב התאונה הוא סובל מבעיות קשות - כאבי ראש קשים, סחרחורות, אי שקט נפשי, חוסר בטחון, חרדות ועוד, הנובעות מהתאונה. לטענת הורי התובע, זקוק התובע, בגין התאונה, לעזרת צד ג' במשך כל שעות היממה.

3.         למרות ארכות רבות, אשר ניתנו לתובע להמציא חוו"ד מומחה מטעמו, לא הומצאה על ידו חוו"ד, עד שבישיבת יום 28.5.06 הודיע ב"כ התובע, עו"ד מחול, כי אין בכוונת הורי התובע להגיש חוו"ד.

בישיבה זו טען עו"ד מחול, כי נותרו לתובע צלקות. ב"כ הנתבעת התנגד להעלאת הטענה והיא, אכן, נדחתה על ידי, לאור כך שהטענה לא הועלתה מעולם, קודם לכן. למרות שהתביעה הוגשה בשנת 1998, ולמרות שהתבקש מינוי מומחים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי, לא הוזכרו הצלקות ולא התבקש מינוי מומחה בתחום הפלסטי.

בהסכמת הצדדים הוגשו סיכומים בכתב, ופסק דין זה ניתן על פיהם, ועל פי החומר הקיים בתיק.

יצויין כי, בין לבין, החליפו התובע והוריו את בא כוחם, והוגשו סיכומים, הן ע"י עו"ד מחול (בא כוחו הקודם), והן ע"י עו"ד סמעאן זיאד (בא כוחו הנוכחי). קראתי, והבאתי בחשבון, את סיכומי שני עורכי הדין.

השאלות אשר נותרו לדיון הן, הנזק, ואחריות הורי התובע.

            הנזק -

4.         כאמור - הורי התובע טוענים כי מאז התאונה סובל התובע מכאבי ראש קשים, סחרחורות, אי שקט נפשי, חוסר בטחון, חרדות ועוד, הנובעים מהתאונה.

כאמור, לא הומצאה חוו"ד רפואית מטעם התובע, אולם ב"כ התובע מבקש שביהמ"ש יעיין בתיעוד הרפואי ויפסוק על פיו.

בהקשר לכך אומר, כי טענת ב"כ התובע, לפיה לא עלה בידי הורי התובע לממן חוו"ד מומחה, אינה עולה בקנה אחד עם כך שבפסק הדין אשר ניתן בערעור הנ"ל, נפסקו לתובע הוצאות בסך 10,000 ש"ח, ולא הובהר מדוע אין הורי התובע עושים שימוש בסכום זה על מנת לממן חוו"ד מומחה.

5.         טענות הורי התובע לפיהן, עובר לתאונה, לא היו לתובע כל בעיות, מופרכות, על פניהן מהתיעוד הרפואי, אשר בפני.

עיון בכרטיס הרפואי של התובע, ובתיעוד רפואי נוסף, מעלה, כי עוד לפני התאונה סבל התובע מחבלות ומבעיות קשות, ונביא להלן רק מקצת מן הרישומים (ככל שניתן לקראם, שכן חלקם בלתי ניתן לקריאה):

ביום 25.10.88 הגיע התובע לחדר מיון בבי"ח נהריה, לאחר שנפל ונחבל בראשו.

ביום 8.9.89 נרשמו בכרטיס הרפואי בעיות שינה.