פסק-דין בתיק א 1422/03

א. מבוא:

בפני בקשה לאישור תובענה כייצוגית וזאת מכוח הוראות פרק ג' 1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: " חוק הבנקאות").

ב. רקע:

המשיבה 1, לאומי קארד בע"מ (להלן: " לאומי קארד"), היא תאגיד עזר בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א - 1981, המצוי בשליטתו המלאה של המשיב 2, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " בנק לאומי" או " הבנק").

המבקשת, אפרת גרשוני (להלן: " המבקשת"), מנהלת את חשבון הבנק שלה בבנק לאומי, סניף הוד השרון.

בסוף חודש אפריל 2001 הונפק בעבור המבקשת כרטיס חיוב מסוג ויזה "לאומי קארד" זהב (להלן: " כרטיס החיוב"), על פי הסכם שנערך עימה (להלן: "הסכם ההתקשרות").

המבקשת לא צירפה לכתבי הטענות שהגישה עותק מהסכם ההתקשרות החתום על ידה, אלא נוסח של מסמך התקשרות שעליו נהגו המשיבים להחתים את לקוחותיהם. עותק ההסכם, חתום על ידי המבקשת, צורף כנספח א' 2 לתצהיר מטעם המשיבים.

לאחר הנפקת כרטיס החיוב, השתמשה בו המבקשת לצרכיה האישיים, תוך שהחיובים החודשיים בגין העסקאות שביצעה נגבו באמצעות חיוב חשבונה בבנק לאומי.

כשנה לאחר מועד הנפקת כרטיס החיוב הנ"ל, חויב חשבון הבנק של המבקשת בעמלת "דמי חבר" בסך של 321.23 ש"ח, בגין כרטיס החיוב.

עמלת "דמי חבר" היא עמלה הנגבית אחת לשנה בעבור אחזקת כרטיס החיוב. שיעורה של העמלה, כמו גם תנאי הפטור מתשלומה, נקבעים בהתאם לסוג כרטיס החיוב.

עמלה זו עומדת בלב לבה של התובענה שבפני.

ביום 11.12.02 הגיש המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבים לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: " חוק הגנת הצרכן"), סעיפים 3 ו-4 לחוק הבנקאות, סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: " חוק החוזים") וסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] (להלן: " פקודת הנזיקין").

בבקשת הייצוג שהגישה, עתרה המבקשת להשבת עמלת "דמי חבר", בה חויבו כלל ציבור המשתמשים בכרטיסי חיוב שהונפקו על ידי המשיבים.

בקשת הייצוג הוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי בנצרת (בש"א 3310/02, בת"א 1250/02) ובהמשך הועברה לבית משפט זה (בש"א 17119/03).  

בקשת ייצוג מתוקנת, ממנה הושמטה העילה לפי חוק הגנת הצרכן, הוגשה ביום 16.2.04 (בש"א 4850/04) וביום 28.3.04 המשיבים הגישו את תגובתם לבקשת הייצוג המתוקנת.

בימים 19.4.05, 1.12.05 ו- 24.4.06 נחקרו המצהירים מטעם הצדדים.

הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב ולמבקשת ניתנה רשות להגשת סיכומי תשובה ואלה אכן הוגשו.

לאחר הגשתה של הבקשה ובטרם הוגשו סיכומי הצדדים נכנס לתוקפו חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), אשר ביטל את הוראותיו של פרק ג' 1 לחוק הבנקאות ואף קבע כי הוראת בטלות זו- ככל הוראותיו של חוק תובענות ייצוגיות- תחול גם ביחס לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות אשר היו תלויות ועומדות לפני בית המשפט ביום פרסום החוק (סעיף 45(ב) לחוק).

עם זאת, תחת ההסדר שבוטל בדבר הגשת תובענה ייצוגית מכוח חוק הבנקאות, נקבע בחוק תובענות ייצוגיות הסדר חדש שלפיו ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ב "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" (סעיף 3(א) לחוק וסעיף 3 לתוספת השנייה לו). בסעיף 2 לחוק הוגדר "תאגיד בנקאי" ככולל תאגיד עזר, דוגמת לאומי קארד.