פסק-דין בתיק א 14017/99

בפני תביעה לתשלום הוצאות הכרוכות  - כפי הנטען - בבניה משותפת של שכנים.

כללי -

1. התובעים, ה"ה נעמי ודוד בוחניק (להלן - "בוחניק") מתגוררים בדירה שבקומת הקרקע (להלן - "דירת בוחניק") בבנין דירות ברח' טשרניחובסקי 18 בחיפה (להלן - "הבנין").
2. הנתבעים, ה"ה מזל ואורי מיכל (להלן - "מיכל") מתגוררים בדירה הממוקמת מעל דירת בוחניק (להלן - "דירת מיכל").
3. אין מחלוקת כי הצדדים ביקשו לבצע עבודות בניה משותפות במסגרתן הורחבו שתי הדירות על גבי שטח שהיה חלק מהרכוש המשותף של דיירי כל הבנין (להלן - "תוספת הבניה").
4. שתי המשפחות התקשרו עם אדריכל משותף, מר עידן חזני (להלן - "האדריכל"), והגישו בקשה משותפת לקבלת היתר בניה לגבי תוספת הבניה. היתר הבניה התקבל ביום 4/9/1996 והעבודות החלו.
5. אין חולק כי הצדדים חלקו ביניהם בחלקים שווים את העלויות הכרוכות בבנית תוספת הבניה ובשכר טרחתו המקורי של האדריכל, וכי כל אחד נשא בעצמו בעלויות של העבודות הפנימיות בדירתו.
6. המחלוקתהינה סביב 21 פריטי תשלום שונים נוספים אותם דורשים בוחניק מאת מיכל, כאשר המחצית הנתבעת מאת מיכל הינה בסך 48,892 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.
7. בוחניק טוענים כי פריטי התשלום הרלבנטיים מהווים חלק מעלויות הבניה המשותפת, לגביה הוצא היתר משותף לשני הצדדים - ולכן על מיכל לשאת בחלקם מתוך התשלומים הרלבנטיים. בין יתר הפריטים קיימים תשלומים בגין אגרות שונות כלפי העיריה ובגין הכנת תוכניות אדריכליות שונות, אך הסעיפים המשמעותיים מבחינה כספית מתייחסים לעלויות של בנית קיר תומך ומילוי אדמה לצורך הגבהת מפלס הקרקע, עבודות פיתוח וגינון ובנית גרמי מדרגות, שביל אבן וגדר.
8. מיכל טוענים, מנגד, כי העלויות הנתבעות אינן קשורות בעבודות אשר הצדדים הסכימו לבצע במשותף אלא קשורות עם הגינה אשר בוחניק הקימו לעצמם ולשימושם (שהרי הם גרים בקומת הקרקע), לרבות עבודות שבוחניק ביצעו בניגוד להיתר הבניה.
9. הערה מקדימה נוספת הינה שבין הצדדים התנהלו בעבר שני הליכים בבית המשפט לתביעות קטנות - הראשון : תביעתם של מיכל כנגד בוחניק (ת.ק. 7056/96 בה ניתן פסק דינו של כב' השופט סוקול ביום 23/4/97); והשני : תביעתם של בוחניק כנגד מיכל (ת.ק. 7533/97 בה ניתן פסק דינו של כב' השופט לבנוני ביום 19/5/98). הצדדים אף חלוקים באשר לנפקותם של אותם הליכים ובאשר לאפשרות שיש בהם השתקי עילה או פלוגתא רלבנטיים. 

דיון -

10. הצדדים הסכימו הדדית לוותר על חקירות המצהירים, מבלי שהדבר יהווה הסכמה לטענות המופיעות בתצהירים של הצד שכנגד, וכי ינתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בתיק - לרבות כתבי בית הדין, התצהירים על נספחיהם וסיכומים בכתב.
11. לאחר עיון במסמכים הנ"ל ושקילת טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם (לרבות הבקשה להגשת סיכומי תשובה מצד בוחניק (בש"א 3364/06) והתגובה מצד מיכל מיום 13/2/2005) - מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה (לגבי הפריטים 1-4 בלבד).
12. אפרט להלן את עיקרי מסקנותי באשר לטענות הצדדים ולאחר מכן אבחן כל אחד מ-21 פריטי התשלום הנתבעים (והמפורטים בטבלה שבסעיף 27 לסיכומי ב"כ בוחניק).
13. ראשית, אין כל חוזה בכתב בין הצדדים לגבי מהות העבודות המשותפות.
14. אין כל חוזה בין הצדדים לגבי מהות העבודות המשותפות והיקפן המדויק, אין כל הסכם באשר לאופן ההתקשרות עם הקבלנים המבצעים, אין הסכמה בכתב באשר לאופן מימון העבודות, באשר למועדי התשלום וכו'.
15. נכון הוא כי אין אנו עוסקים בהתקשרות המחייבת חוזה בכתב וניתן היה להוכיח את ההסכמה הנטענת אליבא דבוחניק גם בעדויות בעל פה, אולם, מטבע הדברים הוכחה  שכזו קשה יותר וספקות באשר לאותן הסכמות יפעלו לחובת בוחניק, אשר עליהם נטל ההוכחה.
16. שנית, לא הוצגו לעיוני חוזים שנכרתו עם קבלני המשנה אשר שכרם נתבע.