פסק-דין בתיק א 13985/05

            מבוא:

1.         זוהי תביעה שהוגשה על ידי מר יוסף צרפתי (להלן: "התובע"), יליד 1954, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, ביום 24/1/05.

2.         התובע הגיש את תביעתו כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 1"), אשר ביטחה את השימוש ברכבו של התובע, רכב מסוג מאזדה מס' רישוי 29-150-98, בזמנים הרלבנטיים לתביעה. כן הוגשה התביעה כנגד עיריית ירושלים (להלן: "הנתבעת מס' 2"), אשר הציבה אבנים מרובעות על מדרכה בסמוך לביהמ"ש העליון בירושלים.

3.         התובע טוען כי הפגיעה שנגרמה לו נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), ולחילופין, ארע האירוע כתוצאה מרשלנותה והפרת חובותיה של הנתבעת מס' 2.

4.         לנוכח המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשאלת החבות פוצל הדיון באופן שבשלב ראשון תוכרע השאלה האם האירוע מהווה תאונת דרכים.

5.         הנתבעות חלוקות כאמור בשאלה האם האירוע הינו תאונת דרכים, אם לאו, אולם מאוחדות בדעה כי האירוע לא התרחש בנסיבות הנטענות על ידי התובע ומכאן שדין תביעתו של התובע להידחות.

6.         בישיבת ביהמ"ש מיום 29/4/07 נשמעה עדותם של התובע ואשתו, הגב' סילבנה צרפתי, אשר נחקרו על תצהירי עדותם הראשית.

            גרסת התובע ביחס לנסיבות התאונה בכתב התביעה:

7.         בסעיפים 4 ו-5 לכתב התביעה פירט התובע את נסיבות התאונה כדלקמן:

"4.       ביום 24.1.05 הגיע התובע בסמוך לבית-המשפט העליון בירושלים והחל להחנות את רכבו במקביל למדרכה באחת החניות. התובע הותיר את רכבו מונע ויצא מהרכב כדי לבחון אם חנה כראוי, ואם יש לו מספיק מקום לפרוק את החפצים שהיו בתא המטען, נתקל מיד באבן מרובעת שהוצבה על המדרכה בסמוך לשפת המדרכה ונפל לכיוון רכבו. תוך כדי נסיונו לבלום את הנפילה הושיט התובע את ידיו קדימה (בעיקר יד שמאל), ניסה לתפוס את גלגל הרכב הקדמי עם ידו השמאלית, וכתוצאה מכך נפגע ביד שמאל וכן נחבל ברגלו השמאלית.

  5.       במקום התאונה התובע סבל מסחרחורת ואיבד את הכרתו לאחר שניסה ליישר את ידו. ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס לבית-החולים שערי צדק, שם הוא אובחן כסובל משבר בשורש כף-יד שמאל ומחבלה ברגל שמאל".

            גרסת התובע בתצהיר עדותו הראשית:

8.         התובע תיאר בסעיפים 4-2 לתצהיר עדותו הראשית את נסיבות התאונה כדלקמן:

"2.       ביום 24.1.05 הגעתי לירושלים לבית המשפט העליון לדיון שעמד להיערך בבית משפט בעניינו של בני. מצאתי מקום חניה סמוך לבית המשפט, עצרתי את הרכב סמוך לשפת המדרכה, בצידו השמאלי של הרכב ויצאתי מהרכב, מבלי לדומם מנוע כמו כן השארתי את המיזוג פועל. יצאתי במטרה לבדוק את מצבו של הרכב מבחינת העצירה ואם יש לי מספיק מקום על מנת לפתוח את תא המטען ולהוציא ממנו תיקי מסמכים שהיו שם (וניצלתי את ההזדמנות כדי לחלץ עצמות).

  3.       כאשר יצאתי לא הבחנתי באבן נוי על המדרכה (לא יצא לי לחנות ליד מדרכות שיש עליהן אבני נוי כאלה) נתקלתי באבן נוי ונפלתי.

  4.       תוך כדי נפילה שלחתי את ידי השמאלית קדימה כדי לעצור את הנפילה ונאחזתי עם יד שמאל בצמיג הקדמי, אך משקל גופי הכריע וכף היד בשורש התרסקה והתכופפה ב-90 מעלות כלפי מעלה ומעצמת הכאבים צעקתי ולאחר מכן איבדתי את ההכרה ונפלתי על המדרכה".

            התובע צירף לתצהיר עדותו הראשית צילומים שצולמו על ידו כשבועיים לאחר התאונה ואשר שחזרו לטענת התובע את אופן נפילתו בתאונה.

            גרסת התאונה בדו"ח מד"א:

9.         בדו"ח מד"א אשר נערך ביום האירוע בסמוך לשעה 14:18 נכתבה גרסת התובע לתאונה כדלקמן: