פסק-דין בתיק א 13962/06

בתיק זה הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר. ניתנה לנתבעות רשות להתגונן.

לאור טענות הצדדים ניתנה על ידי החלטה המורה על הגשת סיכומים בכתב בעניין הטענות המשפטיות.

סיכומים מטעם הצדדים הוגשו לרבות סיכומי תשובה.

טענות התובע:

תביעת התובע הינה חוזית ומבוססת על הסכם שנחתם בין הצדדים עוד בשנת 1978, (להלן: "ההסכם").

התובע טוען כי הגב' אמנה ותד נפגעה בתאונת דרכים, וכי כתוצאה מהתאונה משלם התובע לנפגעת קצבאות נכות.

בהתאם להסכם נטען כי על הנתבעות לשפות את התובע, בסכום השווה ל- 80% מסכום הגמלאות.

עוד נטען כי על הנתבעות לשלם על פי ההסכם 20% ריבית פיגורים מסכום הריבית הקבוע בחוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה, וזאת כמפורט בסעיף 6 להסכם.

טענות הנתבעות:

הנתבעות טוענות כי חישוב הגמלאות יכול ויעשה על ידי אקטואר בלבד, כלומר, המדובר בטענת תביעה שהינה עניין שבמומחיות.

הנתבעות צרפו לבר"ל מטעמם חישוב אקטואר הסותר את חישוב התובע.

הנתבעות טוענות כי התובע אינו זכאי לריבית פיגורים.

הנתבעות טוענות כי על התובע להוכיח שהתאונה הנטענת הייתה תאונת דרכים.

עוד נטען כי דרישת התובע כוללת הפרשים בין קצבת זקנה בגובה הנכות הכללית לבין קצבת זקנה ליחיד בהגיע הנכה לגיל 61 עד סוף תוחלת חייה. הואיל והקצבה המשולמת כיום הינה קצבת זקנה לא זכאי התובע לקבל שיפוי בגין גמלה זו.

הנתבעות טוענות עוד כי בעבר התובע לא תבע בגין הפרשים אלה, ואינו זכאי לתבוע כעת.

לפיכך, עותרות הנתבעות כי ביהמ"ש יורה על דחיית התביעה.

תשובת התובע לטענות הנתבעות:

התובע טוען כי הנתבעות אינן חלוקות בשאלה העובדתית האם המדובר בתאונת דרכים.

התובע טוען כי הואיל ואין התובע מפחית מסכום הגמלה לנפגע בשל מדדים שליליים, הרי אין להפחית מדדים שליליים מהשתתפות הנתבעות בשיפוי על פי ההסכם.