פסק-דין בתיק א 13174/06

פסק דין זה ניתן בעקבות דיון שהתקיים במעמד הצדדים, במסגרת התנגדות לתביעה על סכום קצוב, 6,228 ש"ח, שהגישה ש.י. אמריקן אוטו בע"מ (להלן: " התובעת") נגד גיל אינטרנשיונל מערכות בע"מ וגיטלר גיל יעקב יוסף (להלן: " הנתבעים") ותביעה שכנגד על סך 13,704 ש"ח שהגישו הנתבעים נגד התובעת.

התובעת טענה בכתב התביעה כי ביצעה על-פי הזמנת הנתבעת 1 וכפי שנתבקשה על-ידי הנתבע 2, עבודות ברכב שבבעלותו של הנתבע 2 בסך כולל של 12,136 ש"ח. לטענתה, הנתבעים שילמו על חשבון העבודות הנ"ל סך של 6,385 ש"ח בלבד, ולמרות התראות ובקשות בכתב של התובעת, לא שולמה יתרת החוב.

הנתבע 2 הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, וטען כי סוכם שישולם לתובעת סך של 5,717 ש"ח בלבד עבור התיקון, בהתאם להצעת מחיר מיום 24/12/03, אך ביום 13/1/04 הוציאה התובעת לנתבעים באופן חד צדדי וללא הסכמה מראש חשבונית בסך 11,486 ש"ח. עוד טען הנתבע 2 כי היות שהחשבונית הנ"ל הוצאה בניגוד למוסכם, שולם לתובעת סך של 6,385 ש"ח, הכולל את הסכום הנקוב בהצעת המחיר, בתוספת 668 ש"ח עבור חיישן גובה שמן שאין לגביו מחלוקת. בנוסף הצהיר הנתבע 2 כי התיקון אשר ביצעה התובעת במנוע הרכב נעשה בצורה רשלנית, באופן שהרכב לא היה כשיר לנסיעה תוך זמן קצר, כפי שעולה לטענתו מבדיקה של מכון מוסמך.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו להם לכאורה בשל רשלנותה של התובעת, ותבעו להשיב להם סך של 6,385 ש"ח, אשר לטענתם שולמו לתובעת לשווא, וכן לפצותם על הפסדים בגין מכירת הרכב באיחור בסך כולל של 7,027 ש"ח.

התובעת הגישה כתב הגנה לתביעה שכנגד ואישרה שאכן הוציאה את הצעת המחיר אליה התייחסו הנתבעים, אך הדגישה כי נכתב בהצעה שהיא איננה סופית ועשויה להשתנות במידה ויתגלו פגמים נוספים. כמו-כן טענה התובעת כי סוכם עם הנתבעים שלא יהיה צורך ליטול רשות ספציפית לגבי כל עבודה וחלק. לטענת התובעת, בפועל אכן בוצעו עבודות נוספות והותקנו ברכב חלקים רבים אשר לא נכללו בהצעת המחיר. עוד נטען כי מיום הוצאת הצעת המחיר ועד לביצוע התיקון נסע הרכב מעל 23,000 ק"מ, ועל כן נגרמו לרכב נזקים ומצבו הוחמר. התובעת אף ביקשה להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט לכך בדיקת הרכב עליה הסתמכו הנתבעים נערכה כ- 8 חודשים לאחר ביצוע התיקון. לבסוף טענה התובעת כי הסכומים שתבעו הנתבעים הם מופרזים, וכי על כל פנים, אין כל קשר בין איכות התיקון לבין הקשיים במכירת הרכב, אם היו כאלה.

הצדדים הגישו הודעה מוסכמת אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה מבלי להודות בטענות כלשהן, תינתן לנתבעים רשות להתגונן. הנתבעים והתובעת הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, בהם נטענו טענות דומות לאלה שהועלו במסגרת כתבי הטענות דלעיל. במהלך הדיון נחקרו מנהל התובעת והנתבע 2 על תצהיריהם, ולאחר מכן הושמעו סיכומים בעל-פה.

דיון

תחילה אתייחס לטענתם הראשונה של הנתבעים, לפיה סוכם עם התובעת כי ישולם בגין העבודות הסכום הנקוב בהצעת המחיר מיום 24/12/03 בלבד. ראשית יצוין שבהצעת המחיר עצמה נכתב כי "ההצעה עלולה להשתנות במידה ויתגלו פגמים נוספים. המחירים נכונים ליום ההצעה.", ומנהל התובעת אף פירט בתצהירו אילו פגמים נתגלו ברכב בפועל, ומדוע היה צורך בביצוע תיקונים שלא הוזכרו בהצעת המחיר. בנוסף לכך, הנתבע 2 לא הכחיש שכלקוח קבוע של התובעת, נהג לאשר לה לבצע את תיקונים הנדרשים ברכבים שהובאו לטיפולה, ללא צורך לקבל את רשותו לגבי כל עבודה וכל חלק. אמנם נטען שבניגוד לפעמים קודמות סוכם על מחיר סופי מראש, אך נראה שאין כל בסיס לטענה זו, שכן הנתבע 2 או מי מטעמו לא טרח לציין על גבי הצעת המחיר או במסמך אחר הוראה בכתב שאין לבצע תיקונים נוספים. הנתבע 2 אף לא התייחס בתצהירו לשיחה ספציפית בינו לבין מי מטעם התובעת בה סוכם לכאורה על אותו מחיר סופי שאין לסטות ממנו, ואף לא זומנו עדים מטעם הנתבעים על מנת להוכיח שההסכמה לגבי התיקון נשוא התביעה היתה שונה מהנוהג במקרים קודמים.

מן הראוי לציין כי מנהל התובעת טען בסעיף 14 לתצהירו שהתובעת נהגה ליצור קשר טלפוני עם הנתבע 2 כאשר נדרשה לבצע תיקונים נוספים - עובדה אשר לא הוכחשה על-ידי הנתבעים. במהלך חקירתו חזר והעיד מנהל התובעת מספר פעמים שגם במקרה זה אישר הנתבע 2 לתובעת טלפונית לבצע עבודות נוספות מעבר למפורט בהצעת המחיר. בין היתר, העיד כי הנתבע 2 אישר לו לבצע טיפול לרכב, ואכן, מהשוואת הצעת המחיר לחשבונית עולה לכאורה שבוצעו ברכב עבודות והותקנו חלקים אשר אינם קשורים כלל לתיקון המנוע.

יתר על כן, מהמכתב שצורף לתצהירי העדות הראשית של הנתבעים כנספח ב', עולה כי הנתבע 2 פנה אל התובעת בכתב בעניין גביית היתר הנטענת יותר מ- 4 חודשים לאחר ביצוע התיקון וקבלת הרכב לידיו. גם במכתבו זה לא מתייחס הנתבע 2 באופן מפורש לביצוע התיקונים הנוספים בניגוד להסכמתו, אלא רק מבקש לבטל את החשבונית שהוציאה התובעת. אילו הנתבע 2 אכן היה מתרעם על כך שנגבה ממנו סכום כפול ממה שסוכם, סביר להניח שהיה פונה אל התובעת מייד ואף טורח לתעד את פניותיו בכתב.

יודגש כי הנתבעים לא הכחישו שהעבודות המפורטות בחשבוניות נשוא התביעה אכן בוצעו בפועל, ולכן, בהעדר מסמך או ראיה אחרת המעידה על הסכמה ברורה בין הצדדים כי ישולם אך ורק  הסכום הנקוב בהצעת המחיר, אין לאפשר לנתבעים ליהנות מהתיקונים שבוצעו מבלי לשלם עבורם דבר.

כעת אדון בטענתם הנוספת של הנתבעים, אשר הועלתה הן במסגרת ההתנגדות לביצוע התביעה והן במסגרת התביעה שכנגד, ולפיה התובעת ביצעה את העבודות באופן רשלני, כך שהרכב לא היה כשיר לנסיעה תוך זמן קצר. גרסתם זו של הנתבעים נסתרה מכל וכל כאשר הנתבע 2 הודה כי לאחר ביצוע התיקון, נעשה שימוש ברכב במשך יותר מ- 7 חודשים, והוא נסע כ- 5,546 ק"מ.
כמו-כן הודה הנתבע 2 כי במשך כל אותה תקופה לא התלונן על איכות התיקון, לא החזיר את הרכב למוסך התובעת בדרישה שהתיקון יבוצע כראוי ואף לא הכניס את הרכב למוסך אחר
על-מנת לטפל בו ולתקנו.

יובהר כי אין בממצאים שהציגו הנתבעים כדי ללמד על רשלנות של התובעת בביצוע העבודות או על נזק כלשהו שנגרם לרכב. הנתבעים לא הגישו חוות דעת להוכחת גרסתם, אלא אך ורק דוח בדיקה שבוצעה במסגרת מו"מ למכירת הרכב ביום 19/8/04 לפיו קיימים ליקויים מסוימים במנוע, אך דוח זה אינו מעיד או אף מרמז כי אותם ליקויים נגרמו בשל רשלנותה של התובעת. אמנם, אילו היה הרכב נבדק מייד לאחר ביצוע התיקון, ייתכן שניתן היה להסיק מדוח הבדיקה מסקנות כלשהן לגבי איכות העבודה שביצעה התובעת, אולם הבדיקה נערכה קרוב ל- 8 חודשים לאחר מכן - תקופה שבה אף נעשה כאמור שימוש ברכב - ולכן אין להסיק דבר מתוצאות הבדיקה לענייננו. כמו-כן יצוין כי מדובר ברכב שהיה אז בן כ- 8 עד 9 שנים אשר נסע מעל 150,000 ק"מ, כך שלא מן הנמנע כי הליקויים במנוע נגרמו בשל בלאי טבעי של הרכב או בשל טיפול לקוי בו במהלך החודשים שלאחר התיקון.

אשר על כן, הנני קובע כי לא הוכח שהתובעת ביצעה את העבודות באופן רשלני, ולכן הנתבעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו.

לאור האמור לעיל הנני מקבל את התביעה העיקרית, דוחה את התביעה שכנגד, מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את מלוא הסכום שנתבע (סך של 6,228 ש"ח), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, ומורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר 01-33757-05-5.

בנוסף, לאור קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 3,500 ש"ח + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עו"ד.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י' באדר, תשס"ז (28 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.