פסק-דין בתיק א 13143/05

2.         לפני תחילת קורס ה'כוכב שני' חויבה התובעת לערוך ביטוח אישי בהתאם לחוק הצלילה הספורטיבית, תשל"ט-1979, ותקנות הצלילה הספורטיבית (הטלת חובת ביטוח על צוללים), תש"ם-1980. הכיסוי הביטוחי הנדרש נועד, בין היתר, לכסות הוצאות אשפוז וטיפול רפואי במקרה של תאונת צלילה.

3.         בהתאם, ובהמלצת הנתבעת 1, רכשה התובעת פוליסת "דרכון עולמי לצולל" שהנפיקה הנתבעת מס' 3, וזאת באמצעות רכישת חברות אצל הנתבעת 2 אשר העניקה את הפוליסה כהטבה לחבריה.

4.         במהלך קורס ה'כוכב השני', ארעה לתובעת תאונת צלילה. בעקבותיה טופלה בבית החולים אסף הרופא, בתא לחץ. הטיפול ניתן על ידי "קרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושירותי בריאות ליד המרכז הרפואי אסף הרופא" (להלן: "קרן המחקרים").

5.         בתום הטיפול נדרשה התובעת לשלם לקרן המחקרים את עלות הטיפול בסך של      42,563 ש"ח, בערכי יולי 2001.

6.         התובעת הפנתה את קרן המחקרים אל המבטחת, הנתבעת 3, אך זו דחתה את דרישתה וטענה להיעדר כיסוי ביטוחי למקרה. פניות הקרן והתובעת לנתבעות להסדרת הכיסוי והתשלום נדחו פעם אחר פעם.

7.         משלא הוסדר התשלום הגישה קרן המחקרים תביעה כנגד התובעת ואמה, שהתחייבו לשאת בתשלום כתנאי לקבלת הטיפול, לתשלום הוצאות הטיפול הרפואי. התביעה, על סך 45,000 ש"ח, הוגשה ביום 14.10.03 בסדר דין מקוצר.

8.         עם קבלת התביעה פנתה התובעת לעו"ד אליעזר בן-חיים ושכרה את שירותיו לטיפול בתביעה שהוגשה נגדה. באמצעות עו"ד בן-חיים הגישה התובעת בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להגן. בטרם ניתנה החלטה בבקשה הגיעו הצדדים להסדר של פשרה, על פיו התחייבה התובעת לשלם לקרן סך 33,750 ש"ח, ב-12 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 20.2.04.

9.         בתביעה זו תובעת התובעת מהנתבעות את הסכום שנאלצה לשלם לקרן המחקרים עבור הטיפול הרפואי בתא הלחץ, את שכר-הטרחה שהתחייבה לשלם לבא-כוחה עבור הטיפול בתביעה הקרן, וכן פיצוי על עגמת נפש, טרחה ואבוד זמן שנגרמו לה בעקבות דחיית הכיסוי ואי הסדרת התשלום לקרן מצד הנתבעות או מי מהן.

10.        גם בתביעה זו עמדו הנתבעות על טענתן שיש לדחות את תביעת התובעת, בטענות שונות. רק במועד שמיעת הראיות, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, הודיעו הנתבעות כי הן מסכימות לשלם לתובעת את הוצאותיה ולהותיר במחלוקת את גובה הסכום שיש לשלמו מאחר ולגישתן הסכום שתבעה היה גבוה ומופרז ביחס לנזקיה והוצאותיה בפועל. בנוסף, הגיעו הנתבעות להסכמה בדבר חלוקת התשלום בינן לבין עצמן.

11.        התובעת נחקרה על תצהירה בנושא ההוצאות הנתבעות, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

12.        ב"כ התובעת טען שיש לקבל את התביעה במלואה ובנוסף לחייב את הנתבעות בריבית מיוחדת מכוח סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.

13.        ב"כ הנתבעות טענו שיש לדחות על הסף את התביעה לחיוב בריבית מיוחדת משזו לא נטענה בכתב התביעה. בנוסף טענו שהתובעת לא הוכיחה ששילמה את הסכום אותו התחייבה לשלם לקרן המחקרים במסגרת הסכם הפשרה בתביעה שהגישה הקרן, שלא שילמה בפועל את שכר הטרחה, ושהסכום הנתבע כשכר טרחה הוא מופרז ולא סביר.

14.        משהסכימו הנתבעות לשלם את הוצאות התובעת איני נדרשת עוד להכריע בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי למקרה.

למרות זאת, מצאתי לציין שלא מצאתי צידוק להתנהלות הנתבעת 3 ולדחייתה את  דרישת התובעת. כך למשל, לעניין הטענה שהתאונה ארעה במהלך הקורס הראשון (שלא היה מכוסה בפוליסה שהנפיקה הנתבעת) - מתוך המסמכים הרפואיים שהגישו הנתבעות 2-3 ניתן לקבוע שתאונת הצלילה ארעה בסיום הקורס השני ולא נמצאו ממצאים משמעותיים שיש בהם כדי ליחס את הטיפול הרפואי לקורס הראשון.

ועוד, במכתבי הנתבעת לתובעת מתאריך 11.5.03 ומתאריך 29.10.03 - נדחתה תביעתה בנימוק שהכיסוי לפי הפוליסה ניתן על טיפול רפואי שנגרם בעקבות צלילה שבוצעה לאחר סיום הקורס ולא במהלכו, ושתחילת הביטוח הוא ביום 9.6.01 לאחר גמר קורס הצלילה. אין ולא היה בסיס לטענה זו. תחילת הביטוח היתה ביום 8.6.01 מועד תחילת קורס הכוכב השני, והנתבעת התחייבה לכסות הוצאות רפואיות שנגרמו בעקבות תאונת צלילה ספורטיבית שבוצעה בתוך תקופת הביטוח, כלומר גם במהלך הקורס (כוכב שני). יצוין שהתובעת הוסמכה לצלול כחוק בסיום קורס הכוכב הראשון, ביום 7.6.01. לכן, גם בטענה שלא ניתן היה לבטח את הצלילה לפי הוראות חוק הצלילה הספורטיבית לא מצאתי ממש.

            בנסיבות אלה יתכן שהיה מקום לחייב את הנתבעת בתשלום ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח. ואולם, סעד זה לא נתבע במסגרת כתב התביעה ולא ניתן להעלותו במסגרת הסיכומים (בשונה מסעד כללי של הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה), ועל כן, לא אפסוק ריבית מיוחדת.