פסק-דין בתיק א 1307/04

1.         במועד הרלוונטי לתובענה היה משרד העבודה והרווחה (להלן: משרד העבודה או המשרד) בקשרי עבודה עם הנתבעת 2 (להלן: חברת אטלס או החברה), אשר עסקה במתן שירותי הדרכה במקצועות המחשב. הנתבע 2  (להלן: רטנר) היה בעל רוב המניות בה ומנהלה.

2.         ביום 24.3.02 העביר משרד העבודה לחשבון מספר 377882 אשר התנהל על שם חברת אטלס בבנק אוצר החייל בע"מ (להלן: הבנק) סך של 32,995 ש"ח. לגרסת גזברית המשרד, אותה עת לא חב משרד העבודה חוב כלשהו לחברת אטלס והסכום, שהיה מיועד למכללת הצפון, הועבר לחשבון הבנק של חברת אטלס בטעות. מחמת הטעות נאלץ המשרד לשלם פעם נוספת.

3.         הגזברית פנתה לרטנר בבקשה להחזיר את הסכום שהועבר בטעות וכן לבנק, אשר סירב למסור מידע אודות חשבון החברה. בעקבות זאת פנתה שוב אל רטנר, אשר הודיע כי אין בידו לסייע, שכן החברה חדלת פרעון וחשבון הבנק מעוקל. ממילא לא היה נכון להורות לבנק להחזיר את מה ששולם בטעות.

4.         נוכח עמדת רטנר הוגשה התובענה דנן בסדר דין מהיר כנגד חברת אטלס ונגד רטנר להשבת הסכום ששולם בטעות. נוכח הדרך הדיונית בה הוגשה התובענה תהא ההנמקה תמציתית כמצוות הדין.

5.         אין חולק כי חברת אטלס טרם נמחקה ברשם החברות ברם בהיותה חדלת פרעון אינה פעילה למעשה. החברה לא התגוננה מפני התביעה ובפסק דין חלקי שניתן ביום 2.8.04 על ידי כבוד הרשמת ספרא-ברנע נמחקה התובענה נגדה. פסק הדין מתייחס אפוא לתובענה נגד  רטנר בלבד.

6.         מקור חובת ההשבה של רטנר, לטענת משרד העבודה, נעוץ בדיני עשיית עושר ולא במשפט, בחובת תום לב ובתורת הרמת המסך. לפי הנטען, שימש רטנר כדירקטור יחיד בחברה. התנהגותו מעידה על חוסר תום לב מצדו, שכן הוא נוהג להקים חברות חדשות לבקרים, ומשצוברות חברות אלו חובות סוגר אותן ומתנער מהתחייבויות שנוצרו בזמן פעילותן. עוד נטען כי אין רטנר יכול להסתתר מאחורי מסך התאגיד, שכן ידע או היה עליו לדעת כי התשלום בוצע בטעות ולכן היה מחובתו להחזיר את הסכום מיד.

7.         לטענת רטנר, גם אם שולם הסכום בטעות, דבר שלא הוכח, דין התובענה נגדו להדחות. חברת אטלס התמוטטה יחד עם חברות היי-טק רבות כתוצאה ממצב המשק, כך שחרף היותו מנהלה אין לייחס לו אחריות כלשהי להתמוטטותה. עוד הוא טוען, כי אין יסוד לגרסת משרד העבודה לפיה נוהג הוא להקים חברות ולסגרן תוך שהן מותירות אחריהן שובל חובות. אמנם הוא בעל מניות בחברות אחרות ברם כולן פעילות ואין להן חובות.

8.         עוד הוסיף בחקירתו, כי עם התמוטטות חברת אטלס הופסק הקשר שלו לחברה כך שלא התאפשר לו לשתף פעולה עם משרד העבודה יותר מאשר עשה. כמו-כן, עקב מערכת היחסים העכורה עם הבנק לא היה סיפק בידיו לבדוק את נכונות טענת משרד העבודה או ליתן לו הוראה כלשהי להשיב את הכספים.

9.         על יסוד תצהיר גזברית משרד העבודה, שלא נסתר, הוכחה טענתו כי הסכום שולם בטעות. אני קובעת אפוא כי משרד העבודה העביר לחשבון חברת אטלס סך של 32,995 ש"ח בטעות וכי במועד העברת הכספים לא חב המשרד חוב כלשהו לחברה.

10.        עם זאת בנוגע לטענות שהועלו נגד רטנר, הדין עמו. אין יסוד לחייבו בהשבה, שכן לא הוכח כי הכספים הגיעו לכיסו. נהפוך הוא, מחומר הראיות יש יסוד להנחה כי  הכספים נותרו בידי הבנק, שהוא נושה של החברה, כך שאם נהנה מאן דהו היתה זו חברת אטלס, ולא רטנר אישית. אין גם ראיה כי רטנר ערב לחיובי החברה, כך שזכה אישית בטובת הנאה בשל הקטנת חובו כערב של החברה.

11.        טענות משרד העבודה בדבר חוסר תום לב או בדבר הרמת מסך התאגיד הנן טענות בעלמא שאין להן יסוד בחומר הראיות. לעניין הרמת מסך ההתאגדות לא זו בלבד שהטענה הועלתה באופן כללי וסתמי אלא שאין הוכחה כי רטנר עשה פעולות המכוונות לרוקן את קופת החברה או כי נהג ברשלנות בניהול ענייניה באופן המצדיק לחייבו באופן אישי לשאת בחיובי חברת אטלס.

12.        דין התובענה נגד רטנר אפוא להדחות.

13.        כהערת אגב יצוין, כי לא נהיר מדוע בחרה התובעת להגיש את תביעתה דווקא נגד רטנר שעה שהכספים הופקדו בחשבון הבנק של חברת אטלס, ככל הנראה נותרו בידיו והוא השתמש בזכות הקיזוז הנתונה לו מכח החוזה בינו לבין הלקוח. מאחר שהכספים הופקדו בחשבון חברת אטלס בטעות ולכן לא היו שייכים לה ספק אם רשאי היה הבנק להשתמש בזכות הקיזוז (אם אמנם עשה כן).

14.        סוף דבר, אני מורה על דחיית התובענה נגד הנתבע 2.

            בנסיבות תשלם התובעת שכר טרחת עורך דין בסך  2,000 ש"ח ומע"מ כדין. פרט לכך, ישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ט"ז באייר, תשס"ו (14 במאי 2006) בהעדר הצדדים.