פסק-דין בתיק א 13011/05

1.         התובע הגיש תביעה כספית על סך 548,100 ש"ח נגד הנתבע.

הנתבע הוא עורך דין במקצועו אשר ייצג את גרושתו של התובע - הגב' אסתר מלכה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה.

            בכתב התביעה נכתב (סעיף 3):

"תביעה זו עניינה נזקים ועגמת נפש רבה, שגרם הנתבע לתובע במסגרת תפקידו ככונס נכסים על הוילה של התובע, במשך תקופה ארוכה עד למועד בו הדיח בית המשפט המחוזי את הנתבע מתפקידו ככונס נכסים תוך הטחת ביקורת יוצאת דופן על תפקודו של הנתבע ככונס נכסים ובהתבטאויות שלא מותירות ספק ביחס לדעתו של בית המשפט על מעשיו של הנתבע...".

כלומר - משתמע מכך, שהתביעה היא בגין נזקים שנגרמו על ידי הנתבע במסגרת תפקידו ככונס נכסים.

2.         התובע טען טענות רבות נגד הנתבע שתכליתן, לנסות ולהוכיח שהנתבע הוא זה שטרפד מכירת וילה ביבנה, אשר היתה בבעלות התובע וגרושתו, וטען כי כתוצאה ממעשיו ומחדליו של הנתבע, נגרמו לו נזקים עצומים בסכום של 132,500 דולר על פי הפירוט כדלקמן:

א)         הפרש בין מחיר המכירה בפועל בשנת 2004 (בסכום של 255,000 דולר) ובין מחיר הוילה שהיה אמור להמכר לגרושתו של התובע, לו סיכום קודם היה יוצא לפועל: 85,000 דולר שמתוכם מחצית השייכת לתובע היא בסך של 42,500 דולר .

ב)         דמי שכירות בגין חמש שנים בסכום של 500 דולר לחודש: 30,000 דולר .

ג)          עלויות פרסום הוילה בעיתון בכל התקופה: 2,500 דולר.

ד)         עלות הערכת שמאי: 1,000 דולר.

ה)         עוגמת נפש שנגרמה לתובע ולילדיו, שנאלצו ללון ביחד במיטה אחת בשל העובדה שהתובע לא יכל להתגורר בדירה של יותר מחדר אחד (סעיף 18 ה' לכתב התביעה): 50,000 דולר .

3.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן:

א)         התובע וגרושתו ניהלו מחלוקות וסכסוכים בערכאות שונות במשך שנים רבות.

הנתבע ייצג את גרושתו של התובע משנת 1990 עד 2003 לערך.

ביום 18/6/2001 הגיש התובע לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה לפירוק שיתוף בבית שברחוב רימון 17 ביבנה (להלן: "הוילה"), במסגרת ת.א. 1018/91.

ביום 16/12/93 מונו ב"כ הצדדים לכונסי נכסים על הוילה.

כונסי הנכסים שמונו היו ב"כ הבעל עו"ד נתן נחמני (כתוארו אז) והנתבע שהיה ב"כ האישה.

ביום 6/11/95 ניתנה חוות דעת שמאי מטעם בית משפט ביחס לוילה אשר לפיה הוערך שווי הוילה בסכום של 310,000 דולר. (חוות הדעת צורפה כנספח ד' לתצהירו של התובע).

ביום 13/10/96 הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט המחוזי בפני כב' השופטת שטיין, כי הם הגיעו להסכמה ולפיה האישה תקנה את הוילה שמחירה הוא 340,000 דולר (ראה נספח ו' לתצהירו של התובע).