פסק-דין בתיק א 128873/00

 בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובעת.

על פי כתב התביעה התובעת ילידת 1986 , נפגעה ביום 7/10/99 , כשהייתה עדיין בת 13 , תלמידת כתה ז' בבית הספר הנמצא בבעלות הנתבעת 1 , ובפיקוח מנהלי של הנתבעת 2 דרך משרד החינוך והתרבות.

  התובעת מתארת את פגיעתה בכתב התביעה כך :

" ביום 7/10/99 בשעה 11:30 בעת ששהתה התובעת בבית הספר במסגרת יום לימודים במהלך הפסקה בין השיעורים , נטרקה דלת הכיתה בה שהתה ע"י תלמידים משתוללים , על האצבע השלישית בכף ידה השמאלית , שנמצאה באותה עת על קורת פתח הכניסה.... "

  התובעים טוענים כי יש ליחס לנתבעות את האחריות לאירוע התאונה בה נפגעה  זאת בין היתר משני טעמים:

1-     לא פיקחו על התלמידים בעת ההפסקה והשתוללות שלהם, ואשר היא זו שגרמה לטריקת הדלת והפגיעה בידה.

2-     אי התקנת מעצור הידראולי בדלת, שהיה מונע טריקה .

התובעים טוענים כי יש להחיל על המקרה , את הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין .אך לחילופין, טענו לפרטי רשלנות שונים כפי שפורטו בכתב התביעה .

 הנתבעות מתגוננות כנגד התביעה .

הנתבעת 1 אינה סבורה כי יש מקום להחיל את סעיף 41 לפקודה , וכי על התובעים להוכיח את פרטי תביעתם באור הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה , " וטוענים כי לא התקיימו התנאים להחלת הסעיף.

  כן טוענת הנתבעת 1 כי היא פעלה ככל רשות מקומית סבירה, ולא הפרה כל חובה , ולא התרשלה במילוי תפקידה , ואף טוענת כי יש ליחס לתובעת 1 רשלנות תורמת במידה כזו שמנתקת את הקשר הסיבתי בין רשלנות כל שהיא - המוכחשת - מצדה ובין התוצאה .

 הנתבעת 2  אף היא דוחה את טענות התובעים בדבר אחריות כל שהיא לאירוע התאונה , ומוסיפה כי בית הספר נמצא בבעלותה , וניהולה של הנתבעת 1 והיא האחראית לתחזוקתו , ולא הנתבעת 2.

   בעקבות האירוע בו נפגעה התובעת, נגרמה לה קטיעה חלקית של קצה גליל אצבע שלישית ביד שמאל. מומחה מטעם התובעת קבע כי נותרה לה נכות בשיעור של 5%. מומחה הנתבעים קבע כי נותרה נכות של 2.5% .

בישיבת יום 11/5/05 הודיעו באי כוח בעלי הדין כדלקמן :

" הגענו בינינו להסכמה דיונית ולפיה במקרה והפשרה לא תצא לפועל ויהיה צורך בשמיעת הוכחות שחוות הדעת מטעם הצדדים יוגשו כפי שהן לבית המשפט , ללא צורך בחקירת נותני חוות הדעת , ובית המשפט יכריע על פי מכלול הראיות גם בשאלה הרפואית "

   אתייחס לשאלה הרפואית בהמשך .

לצורך הוכחת  התביעה הגישו התובעים, שני תצהירים , במקום עדות ראשית , של התובעת 1 .

 תצהיר אחד ביום 22/7/04 , והשני תצהיר משלים ,ביום 17/6/05  .

בתצהיר הראשון מתארת התובעת 1 את אירוע התאונה בו נפגעה , כשהיא חוזרת מילה במילה על האמור בסעיף 3 לכתב התביעה כפי שצוטט לעיל. בתצהיר השני המשלים, מעלה התובעת 1 טענות בדבר הנזק שנגרם לה בעקבות הפגיעה והנכות שנקבעה .