פסק-דין בתיק א 1287/94

1.       התובע, יליד 23.11.74, חייט במקצועו, נפגע מירי שבוצע על ידי חיילי צה"ל, ונסיבות הפגיעה תוארו על ידו בסעיף 3(א) לכתב התביעה באופן הבא:

"ביום 9.3.91, שעה שהתובע הלך לקבל טיפול שיניים במרפאת הסהר האדום באזור רימאל בעיר עזה, הוא נורה בראשו ע"י חייל צה"ל, שישב בג'יפ שעבר במקום, וזאת ממרחק קצר ביותר."

          בתביעתו עותר אפוא התובע לכך שהנתבעת תחויב לפצותו עבור נזקי הגוף שנגרמו לו. אציין, כי התברר שהתאריך 9.3.91 אינו נכון, ולבקשתו הותר לו לתקן את כתב התביעה, והתאריך הנכון הוא 21.11.90 (וראו עמ' 16 לפרוטוקול).

2.       מהירי נפגע התובע בראשו ומצבו היה קשה. מהמקום בו נפגע פונה התובע לבית חולים "שיפא" בעזה, ומשם, נוכח מצבו הקשה, הועבר לבית חולים "שיבא" במרכז הארץ, שם נותח בראשו ואושפז למשך תקופה של כחודשיים (עד ליום 10.1.91).

3.       טענת הנתבעת היא, כי האירוע בו נפגע התובע כלל לא אירע בשכונת רימאל אלא בשכונת שאטי, שם היו באותו יום הפרות סדר בהיקף גדול, וקהל גדול של אנשים ידוי אבנים על מאחז של צה"ל שהיה ממוקם בשכונה, עד כי היה חשש שהקהל הרב יסתער על המאחז ויחדור לתוכו. כדי לעשות לפיזור ההתפרעויות הקשות והפגת החשש שההמון הרב יעלה על המאחז, עשו חיילי צה"ל שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, לרבות קליעים מצופים בגומי, וכתוצאה מכך נפגע התובע. לטענת הנתבעת מדובר אפוא ב"פעולה מלחמתית", כמשמעות הדבר בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב - 1952, הפוטר את המדינה מאחריות לנזקיו של התובע במקרה שלפני.

4.       העדים מטעם התובע:

(א)     מר פרג' עלי מאדי (אשר להלן ייקרא "פרג'):

          פרג' מתגורר בשכונת שאטי בעזה (עמ' 32 לפרוטוקל,שורה 10), ליד משפחת התובע (ואף התובע מאשר זאת - עמ' 47 לפרוטוקול, שורה 20, וזו אף כתובתו של התובע במסמכים האגודה הפלשתינית הבינלאומית לבריאות הנפש ובמסמכים רפואיים אחרים), ואביו של פרג' הוא בן  דודתה של אם התובע. בעדותו מסר פרג', כי היה בדרכו לבית המרקחת בשכונת שאטי על מנת לקנות תרופות, ובדרכו פגש בתובע. פרג' מעיד כי עוד לא הספיק לשאול את התובע למעשיו "וראיתי חייל שהוציא רובה וכוון לעאוני וירה, וראיתי את עאוני נופל על הרצפה". לשאלה מי ירה בתובע השיב פרג': "חייל מהג'יפ. הוא הוציא את ראשו וירה, אינני יודע מדוע", ועוד מסר פרג' כי "הרחק מאיתנו היו הפגנות וזריקות אבנים".

          פרג' הוסיף והעיד כי נקלע למקום משום שלא ידע "שיש בעיות", ויצא את ביתו משום שהוא חולה אסטמה והתרופות להן נזקק נגמרו, ורק לאחר שיצא מביתו "הופתע מהמצב", ואם היה יודע על המצב, לא היה יוצא את ביתו.

          מעדותו של פרג' עולה שתי נקודות רלבנטיות לעניין שלפני:

(1)      האירוע אירע בשכונת שאטי ולא בשכונת רימאל כפי שטוען התובע. ממה נפשך, אם פרג' גר בשכונת שאטי ובית המרקחת נמצא בשכונת שאטי, כי אז פרג' לא יצא את גבולותיה של שכונת שאטי. המסקנה הפשוטה היא, שהאירוע שפרג' היה עד לו אירע בשכונת שאטי, וגם את התובע פגש בשכונת שאטי.

(2)      אכן בעת האירוע היו בשכונת שאטי "בעיות", כלשונו של פרג', ובמילים אחרות היו במקום הפרות סדר, שפרג' מעיד, כי אילו ידע עליהן מראש לא היה יוצא את ביתו.

נראה כי טענת התובע שהאירוע אירע בשכונת רימאל נועדה להרחיק אותו מהמקום בו היו הפרות הסדר אליהן התייחס פרג' אל מקום שקט יותר, ולצייר תמונה כאילו התובע נורה כך סתם וללא כל סיבה נראית לעין.

 (ב)    עדות התובע:

          התובע מעיד כי בתאריך בו נפגע עשה דרכו חזרה לביתו מרופא השיניים, והלך משכונת רימאל. להבנתי, מרפאת השיניים הייתה ממוקמת בשכונת רימאל, ועל כן דרכו של התובע החלה שם לעבר שכונת שאטי בה הוא מתגורר (בקרבת ביתו של פרג'). מכל מקום, בדרכו פגש התובע בפרג' ולפתע ראה שחייל שישב בג'יפ סמוך הוציא רובה מבעד לחלון וירה, והתובע נפגע כתוצאה מכך בראשו. התובע מאשר בעדותו הראשית כי במקום היה ידויי אבנים  לעבר חיילי צה"ל, אך מוסיף כי "לי לא היה כל קשר ואני לא משתתף ביידוי אבנים ופתאום קיבלתי כדור בראש".

לדברי התובע, התקרית אירעה בשכונת רימאל (עמ' 43 לפרוטוקול, שורה 6), וכי הוא מתגורר במחנה הפליטים "מועסקאר" משם הלך לרופא השיניים בשכונת רימאל (עמ' 43 לפרוטוקול, שורה 27, וכן עמ' 45 לפרוטוקול, שורה 29), אך נראה כי דברים אלה אינם מתיישבים עם עדותו של פרג' ועם המסמכים הרפואיים המציינים את כתובתו של התובע בשכונת שאטי. פעמיים במהלך עדותו מסר התובע כי הוא מתגורר במחנה הפליטים מועסקאר, והתרשמתי כי הדבר נועד להרחיקו מהאירועים שאירעו בשכונת שאטי. התובע ככל הנראה סבר, שאם יעיד כי הלך ממחנה הפליטים מועסקאר לשכונת רימאל, הרי פירושו שלא עבר בשכונת שאטי שם היו ההתפרעויות הקשות. ואולם, עדותו של פרג' הבהירה כי התובע התגורר בסמוך אליו בשכונת שאטי, וכי התובע נפגע בשכונת שאטי, ואף המסמכים הרפואיים מתיקו הרפואי של התובע מלמדים כי כתובתו היא בשכונת שאטי.

מכל מקום, גם לפי עדות התובע, במקום בו אירע האירוע היו הפרות סדר, ולשאלת ב"כ הנתבעת השיב התובע בחקירה הנגדית (עמ' 44 לפרוטוקול, שורה 4):

"לשאלתך מה קרה מסביבי, אני משיב, הג'יפ היה במרחק של כ- 100 מטר ממני. הג'יפ עצר. היו שם צעירים, ילדים, שיידו אבנים וברחו בין הרחובות והסמטאות. אני הייתי בדרכי ולא היה לי כל קשר איתם."

          ובהמשך חקירתו הנגדים (עמ' 47 לפרוטוקול, שורה 30):