פסק-דין בתיק א 12844/04

1.   זוהי תביעה לתשלום הפרש דמי שכירות בתום תקופתהסכםהשכירות.

2.   התובעים הינם בעלי נכס בשטח של 132 מ"ר ברח' קלישר בתל-אביב. (להלן:" המושכר").

3.   הנתבעת שכרה את המושכר מהתובעים במשך כ 10 שנים. ב 5.4.98 נערך ההסכם האחרון בין הצדדים, (להלן: " הסכם השכירות") לפיו השכירו התובעים את המושכר לנתבעת לתקופה של 5 שנים. הנתבעת, חב' שלניר יעוץ ושיווק עסקי בע"מ, התחייבה לביצוע הסכם השכירות ומנהליה, הנתבעים 2,3 ערבו לקיומו  על ידי הנתבעת.

4.   תקופת השכירות הסתיימה, על פי ההסכם , ב 28.2.03. ב 10.2.03 פינתה הנתבעת את המושכר וקיבלה אישור התובעים על כך.

5.   לטענת התובעים, לא שילמה הנתבעת את מלוא תשלומי השכירות על פי הסכם השכירות ונותרה חייבת לתובעים סכום שקלי השווה ל 11,113$, אליו יש להוסיף ריבית פיגורים הנקובה בהסכם, ובסך הכול נתבע סכום של 76,580 ש"ח.

טענות הצדדים

6.   התובעים טוענים כי מנהל הנתבעת, מר שושני (להלן:" שושני"), פנה וביקש לדחות חלק מהתשלומים המוטלים עליה, בשל המצב הכלכלי הקשה של הנתבעת.

7.   לגרסת התובע 1 (להלן:" נביאי"),הסכים לבקשה וקיבל מהנתבעת, החל מתחילת שנת 2002, סכום שקלי השווה ל 1848$ לחודש ואת היתרה התחייבה הנתבעת להשלים בסמוך לסוף שנת הכספים.

8.   לטענתו, הפנה אל הנתבעת דרישה לתשלום ההפרשים עוד ביולי 2002, והנתבעת לא התכחשה לה.

9.   בחודש 10/2002 ניהלו הצדדים מו"מ להארכת תקופת השכירות. שושני טען אז כי דמי השכירות הנוהגים באותו אזור ירדו באופן משמעותי במרוצת  שנות השכירות ויש להעמידם על 10 $ למ"ר, וכן הציב דרישות נוספות. משלא הגיעו הצדדים להסכמה, פינתה הנתבעת את הנכס.

10. התובעים טוענים כי בהעדר הסכמה ו/או ויתור מפורשים על הפרש דמי השכירות, על הנתבעת להשלימם ולשלמם כנדרש בדרישות התשלום וכנתבע בכתב התביעה.

11. הנתבעת מודה כי פנתה אל התובעים בתחילת שנת השכירות האחרונה וביקשה להפחית את דמי השכירות. לטענתה, עשתה כן לאור ירידת מחירי דמי השכירות.  לשיטתה, הסכים נביאי להעמיד את דמי השכירות בשנה זו על 14 $ למ"ר, במקום 17$ למ"ר ששילמה הנתבעת עד לאותו מועד .

12. לגרסת שושני,השתכנע נביאי, נעתר  לבקשה, ויתר על ההפרש וקיבל את התשלומים ששילמה הנתבעת. יתר על כן, הנתבעת אף קיבלה דרישה לתשלום הפרשים, שנערכה עפ"י הוראת נביאי, ושילמה את הסכום הנקוב בה.

13. לשיטת הנתבעת, החשבונות שנשלחו ע"י התובעים, מדויקים עד לפרטי הפרטים וחלקי שקלים ואג', משקפים את אומד דעתם של הצדדים, ואת הסכומים שנותרו לתשלום.

14. עוד טוענת הנתבעת כי קיבלה את אישור התובעים בכתב על הפינוי במועד, ומשלא כתבו התובעים במפורש כי לא קיבלו את מלוא דמי השכירות וכי נותרה להם טענה כנגד הנתבעת בגין כך, ראיה היא לוויתורם על ההפרש בתשלום.

15. במיוחד יצא קצפה של הנתבעת על התובעים על כי הוציאו דיבתה רעה וטענו כנגדה כי אין היא איתנה כלכלית, ואף דרשו התנצלותם עקב כך.

16. הצדדים הגישו תצהירים ומסמכים לתמוך בגרסותיהם. לתצהיר התובע נלוו תצהירי מנהלי החשבונות ואילו הנתבעת הקליטה שיחות טלפוניות בין מנהלה, מר שושני, לבין נביאי.

דיון

17. שורש המחלוקת- האם הסכימו התובעים, במפורש או מכללא, לוותר לנתבעת על הפרש דמי השכירות לשנת השכירות האחרונה.