פסק-דין בתיק א 128226/98

עפ"י האמור בכתב התביעה פנתה נתבעת 1 לתובעת להתקשר בהסכם לאספקת אסימונים למכונות אוטומטיות למכירת אסימונים שיוצבו בסניפי הדואר.

התובעת התקשרה ביום 18.6.90 עם נתבעת 1 באמצעות נתבע 4, אשר חתם על ההסכם, עפ"י ההסכם קיבלו הנתבעים זכות להציב מכונות אוטומטיות למכירת אסימונים וזכות למכור אסימונים כנגד התחייבות לשלם לתובעת בגין האסימונים ובגין דמי שכירות להצבת המכונות האוטומטיות.

ביום 15.7.91 נחתם הסכם חדש באמצעות נתבע 2, אשר הוראותיו דומות להסכם הראשון, אך ביטל את סעיף 39 להסכם הראשון.

ההתחייבות היתה להציב מכונות במספר ערים וביניהם חיפה.

נתבעת 1 נוסדה ביום 26.12.91 ונתבעים 2 ו-3 הם בעלי מניותיה ומנהליה.

התובעת התחייבה בהסכם השני לשלם לתובעת עמלה בשיעור 14% כולל מע"מ ממחיר האסימונים שרכשה הנתבעת מהתובעת.

מאחר וחברת בזק בע"מ החלה להחליף את השימוש באסימונים לשימוש בכרטיסי טלכארד הסבו הנתבעים את המכונות לכאלה המנפיקות כרטיסי טלכארד בלי ידיעת התובעת ובלי אישורה.

עוד נטען בכתב התביעה כי במהלך שנת 1993 ובמיוחד במחצית השנייה של שנת 1994 הופסקה כמעט לחלוטין רכישת האסימונים, אך הנתבעים באמצעות חשבוניות של נתבע 3 המשיכו להציג לתובעת קבלות על רכישת אסימונים וקיבל את העמלה עפ"י ההסכם השני.

בעקבות בדיקה שערכה התובעת בסניף חיפה, בה נתגלו פערים בין דווח הנתבעים כנגד מכירות בפועל, גילתה התובעת כי הנתבעים הסבו את המכונות למכירת טלכארדים ללא הרשאה ובכך הפרו את ההסכם. הנתבעים הציגו בפני התובעת חשבוניות למכירת אסימונים בעוד שהם מכרו טלכארדים.

התובעת אינה משלמת עמלה לשום גורם בעד מכירת כרטיסי טלכארד.

כתוצאה מתשלום עמלות יתר נוצר חוב של נתבעת 1 לתובעת בסך 117,627 ש"ח, אשר ערכו ביום הגשת התביעה 182,912 ש"ח.

ביום 16.3.95 החזירו הנתבעים באמצעות נתבעת 1 לתובעת אסימונים ששווים הגיע לאחר ניכוי עמלה לסך של 63,210 ש"ח ונכון ליום הגשת התביעה סך של 100,069 ש"ח.

לפיכך, החוב הנותר של הנתבעים הינו 82,843 ש"ח.

הנתבעים התחייבו לשלם סך של 30,000 $ כפיצוי מוסכם אם יפרו את ההסכם. ביום הגשת התביעה עמד סכום זה על 124,860 ש"ח.

בכתב הגנתם טוענים הנתבעים כי ההסכם הראשון לא נחתם עם נתבעת 1, שכן היא לא היתה קיימת באותו מועד והיא התאגדה רק בחודש דצמבר 1991.

החתימה על ההסכם השני אינה של נתבע 2. הנתבעים טוענים שלא ניתנה להם זכות להציב מכונות אוטומטיות לממכר אסימונים, אלא התובעת דרשה ולחצה במפגיע לרכוש כמויות גדולות של מכונות לרכישת אסימונים כדי להציבם בסניפים.

הנתבעים מוסיפים כי העמלה בשיעור 14% כוללת מע"מ ולפיכך אם ימצא כי התובעת זכאית להשבה, הרי העמלה היא 11.965%.

הנתבעים טוענים כי התובעת לחצה אותם לרכוש מכונות אוטומטיות כאשר היא ידעה שתוך זמן קצר לא יהיו בשימוש. לנתבעים הוברר מגמה זו רק לאחר שהשקיעו ברכישת מכונות.

הנתבעים טוענים כי הם נאלצו לרכוש מכונות חדשות למכירת כרטיסי טלכארד. הנתבעים מוסיפים כי לא היו אמורים לקבל אישור מהתובעת למכירת כרטיסי טלכארד.