פסק-דין בתיק א 127019/00

מבוא

1.         מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובעת, טובה (בראון) גולדבלט (להלן:"התובעת"), ילידת 1976, נפגעה, בהיותה כבת 16,  בתאונת דרכים שארעה ביום 2.9.92 (להלן:"התאונה"). התובעת, בת המגזר החרדי, היתה בעת ארוע התאונה, תלמידה בבית הספר לבנות "בית יעקב". לאחר השלמת חוק לימודיה התיכוניים, המשיכה התובעת ללמוד בסמינר למורות וכיום הינה מורה בבית הספר היסודי "בית יעקב".

הנתבעים אינם כופרים בחבותם לפצות את התובעת על פי החוק והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה פונתה התובעת לבי"ח בילינסון. בתעודת חדר המיון צוינו טשטוש הכרה קל, חתך בגולגולת, שבר בפוביס מימין עם תזוזה של הסימפיזיס ושבר ברמוס פוביס עם חשד לדיסלוקציה במפרק סקרו-איליאק משמאל. התובעת הועברה לבי"ח שיבא, שם עברה ניתוח לקיבוע השברים. לאחר 10 ימי אשפוז, שוחררה התובעת לביתה בהוראה לשכיבה במשך 4 שבועות. לאחר כחודש, הותרה ישיבה ובהמשך, כעבור שבועיים נוספים, הותרה דריכה מלאה.

ב- 5.7.93, עברה התובעת, ניתוח נוסף, להוצאת הפלטה.

3.         ד"ר נחום הלפרין אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, פרט בחוות דעתו את תלונות התובעת, כדלקמן: "סובלת מכאבים בגב תחתון גם בפעילות וגם במנוחה. הכאבים מגבילים אותה בכיפוף ובנשיאת משקל מעל 3 ק"ג (מתקשה להרים את בנה בן החודש). אינה מסוגלת לנקות את הבית ונזקקת לעוזרת. שכיבה ממושכת מגבירה הכאבים וכן יחסי אישות".

ד"ר הלפרין, מצא בבדיקתו, הגבלה קלה בתנועות עמוד השידרה המותני ורגישות מעל מפרק הסקרו-איליאק משמאל וציין כיCT  אגן הדגים שבר ישן בפוביס שהתאחה עם סימפיזיוליזיס קל ואי סדירות של מפרק הסקרו-איליאק משמאל.  ד"ר הלפרין, העריך את נכותה של התובעת, בשיעור של 10% בגין ההגבלה הקלה בתנועות עמוד השידרה ובשיעור של 25%, בגין שינויים שחיקתיים במפרק הסקרו-איליאק משמאל ומפרק הפוביס כולל בגין צלקת ניתוחית, מעט רגישה.

4.         ד"ר הלפרין זומן לחקירה, על ידי ב"כ התובעת ונחקר לראשונה, טרם עדותה של התובעת. בעדותו בישיבת 22.4.04, ציין ד"ר הלפרין כי ממצאי ה-CT , מצביעים על פתיחה בין עצמות הבושת ואי סדירות במפרק הסקרו-איליאק וכי בממצאים אלה יש כדי להסביר את תלונותיה של התובעת וכדבריו: "יש אנשים עם פגיעות במפרקים שמתפקדים ואין להם בעיה, אבל אם בן אדם מתלונן על כאבים בתפקוד מסויים והוא עבר את השבר באגן עם תזוזה בין עצמות הפוביס ופגיעה במפרק בין הסקרום והאיליום זה מסביר לי כאבים שיכולים לגרום להגבלה בתפקוד" (עמ' 34-33 לפרוטוקול). בחקירה נגדית לב"כ הנתבעים, אישר ד"ר הלפרין כי לא מצא הגבלה בתנועה בגין הפגיעה באגן וכשנשאל האם קביעת הנכות היתה משתנה, בהנחה שאין לתובעת כאבים, השיב: "השאלה היא מצויינת כי אני נפגש לפעמים במצבים האלו שאני מאוד מעריך אותם.  אם אין לה כאבים אין לה נכות" (עמ' 36 לפרוטוקול) ובהמשך: " שבר שהתאחה עם סמפיזיוליזיס הכוונה לתזוזה קטנה בין העצמות ועם שינויים שחיקתיים. ברגע שפרק קצת עושה תזוזה מספיק כדי ליצור שינויים שחיקתיים במפרק. אתה צודק שלא לכולם יהיו כאבים אבל למי שיש הממצא הזה מסביר את הכאבים. כן נמצא אי סדירות במפרק הסקרו איליק משמאל. לפעמים יש כאבים כאלה באותו מפרק שבן אדם מגיע לניתוח של קיבוע המפרק כדי למנוע את הכאבים.

הפתיחה שהודגמה לאחר הפגיעה נסגרה לאחר הניתוח אבל נותרה סימפזיוליזיס קל, תזוזה מסויימת בין העצמות.

ש. אתה מסכים איתי שלפי בדיקתך לתובעת אין הפרעות בהליכה?

ת. בבדיקה הגופנית שהתובעת הגיעה אלי למשרד היא הלכה ללא צליעה.

ש. אני מפנה לסעיף 46 ג'

ת. כתוב הפרעות סטטיות או הפרעות בהליכה. התובעת התלוננה על כאבים בעמידה ושכיבה וזה מתאים להפרעות סטטיות. אני לא יכול להגיד שאין הפרעות בהליכה או הפרעות סטטיות לאור התלונות. יש תזוזה של מחצית האגן ובפרק הסקרואילייק.

לתובעת יש כאבים בתפקוד וזה למעשה ההפרעות שהיא מתלוננת עליהן. ברגע שיש פגיעה באותם המפרקים של האגן יש הסבר וזה מתאים לסעיף הזה.

ש. אילו אין לה הפרעות בהליכה היית משתמש בסעיף זה?

ת. לא יכול להיות מצב כזה שאין לה כאבים בהליכה לפי התלונות שהתלוננה בפניי.

ש. אם בא אליך אדם עם השברים האלו ואין לו כאבים אתה נותן לו נכות?

ת. תלוי אם הוא יכול לבצע הכל ואין לו כאבים אז אין נכות, אבל זה יהיה משונה. אם הוא מתלונן על הפרעות סטטיות, כמו שהיא לא יכולה לנקות את הבית ובהליכה אין לה כאבים זה לא סביר" (עמ' 38 -37 לפרוטוקול).

5.         לאחר חקירתה של התובעת, הוגשו קלטות המתעדות מעקבים מימים 25.4.02, 7.10.02, 20.5.04 ו- 26.10.04. בכל אחד מהמעקבים המתועדים, נראית התובעת הולכת, הליכה נמרצת ומהירה, ברחובות בני ברק, גומעת מרחקים לא מבוטלים, מובילה את ילדה בעגלה,  גוררת ומעלה את עגלת התינוק, בתוכה יושב ילדה, במעלה המדרגות  (מעקב מיום 29.4.02 וכן 26.10.04).

6.         לאור התמונה העולה מקלטות המעקב, ביחס לתפקודה ואופן הליכתה של התובעת ולאור העובדה שאין מדובר במעקב בודד אלא בארבע הזדמנויות שונות, בהן נצפתה התובעת הולכת ברגל, באופן חופשי ונמרץ, התרתי בהחלטתי, מיום 8.5.05, לזמן בשנית את המומחה, ד"ר הלפרין, לחקירה.