פסק-דין בתיק א 12661/05

התביעה והצדדים לה :

1.         ביום 27.8.04 ארעה תאונת דרכים בצומת הרחובות דרך בן צבי ופנחס לבון בתל אביב. בתאונה היו מעורבים רכב הנתבע 1, המבוטח אצל הנתבעת 2 ורכב הנתבע 3.

2.         כתוצאה מתאונת הדרכים ניזוקה מערכת הרמזורים הניצבת בצומת, המתוחזקת, לטענת התובעת, על ידיה. התובעת פעלה לתיקון הנזק אשר נגרם למערכת הרמזורים. השמאי מר קייזר מטעם התובעת (להלן: "קייזר") העריך את הנזק, הכולל את ביצוע העבודות ואת החומרים, בסכום של 9,397 ש"ח (להלן: "סכום הנזק"). סכום זה יחד עם שכר טרחת השמאי הוא הנתבע בתביעה שבפני, המופנית כלפי הנתבעים.

טענות הנתבעים :

3.         בכתבי ההגנה אשר הוגשה על ידי הנתבעים, כפר כל אחד מהם באחריותו לתאונה וטען כי הנהג האחר הוא האשם בתאונה. בדיון אשר התקיים בפני ביום 23.2.06 ניתנה החלטתי לעניין חלוקת האחריות בין הנהגים, החלטה שניתנה לאחר שהצדדים הסמיכוני לפסוק בסוגיה זו מכוח סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וקבעתי כי כל אחד מהנהגים ישא במחצית הנזק המוכח, אם יקבע שהתובעת רשאית להיפרע את נזקיה מהנתבעים.

4.         בעניין זה טוענים הנתבעים, שלתובעת לא עומדת זכות תביעה כנגדם : לטענת הנתבעים הרמזורים הם בבעלות עירית ת"א, לתובעת אין כל זכות ברמזורים אלו ומשכך אינה יכולה להגיש תביעה באופן עצמאי. אם הוגשה תביעה, הרי מדובר בהמחאת זכות תביעה האסורה על פי סעיף 22 לפקודת הנזיקין.

            עוד חלקו הנתבעים על הנזק הנטען.

ההוכחות :

5.         על מנת להכריע בשאלות שנותרו במחלוקת, קרי, קיומה של זכות תביעה ושאלת גובה הנזק, נשמעו העדים הבאים : אינג' שלמה פרידמן, מנהל אגף התנועה בעירית ת"א,(להלן : "פרידמן") מנכ"ל התובעת, מר ערן כוזרי (להלן: "כוזרי") והשמאי קייזר.

            בתום ההוכחות הוריתי, לבקשת הצדדים, על הגשת סיכומים בכתב ומשאלה הוגשו, יש ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני.

שאלת קיומה של זכות תביעה :

6.         למעשה, הנתבעים מעלים שתי טענות הנוגעות לשאלה שבכותרת : ראשית, טוענים הנתבעים שעל פי ההסכם שבין התובעת ובין עירית ת"א (להלן: "עת"א"), הסכם אשר הוגש וסומן ת/2, מתגמלת עת"א את התובעת בגין הטיפול ברמזורים ותגמול זה כולל בחובו גם פיצוי עבור התיקונים שמבוצעים במערכת הרמזורים בעקבות תאונות. במידה ותתקבל תביעה זו, עלול להיווצר מצב של כפל פיצוי.

            שנית, טוענים הנתבעים כאמור, כי זכות התביעה נתונה לבעלת מערכת הרמזורים היא עת"א, ולה בלבד, ולא ניתן להמחות זכות זו, שהרי מדובר בהמחאה אסורה.

7.         אין בידי לקבל טענות אלו. לעניין טענת כפל הפיצוי, התובעת הגישה באמצעות פלדמן את מסמך ת/1, הוא אישור עת"א על כך שהתובעת הינה מפעילה ואחראית לתחזוקה השוטפת של מערכת הרמזורים בתחומה, וכי עבודות התיקון מבוצעות על חשבון התובעת.

            בסעיף 5 לת/1 מצויין במפורש שהתובעת אינה מקבלת תמורה מהעיריה בגין תיקון נזקי הרמזורים ומחייבת לבטח את עצמה לכיסוי הנזקים הנ"ל.

8.         בעדותו חזר פלדמן על דברים אלו, תוך שהוא סוקר את העבודות המתוגמלות במסגרת ההסכם ת/1 ואלה הנערכות על חשבון התובעת.

            פלדמן סיכם ואמר : "אנו משלמים סכום חודשי קבוע ולא משלמים עבור הנזקים הקורים בשטח" (עמ' 9 שו' 15).

9.         זאת ועוד, פלדמן העיד כי בעבר עת"א היתה מטפלת גם בתיקון הרמזורים כתוצאה מתאונות, והיתה מגישה תביעות, אולם לאור שינוי המדיניות והתקשרות עם הקבלנים, הפסיקה עת"א לממן את תיקון הרמזורים (ראה עמ' 10, שו' 9-5).

10.       אמנם, ב"כ הנתבעים העלה תהיות ותמיהות שונות בנוגע לאפשרות שהתשלום של עת"א לתובעת "מסבסד" גם את עלות התיקונים, אולם טענה זו לא הוכחה כראוי ואין בה כדי לסתור את הראיות והעדויות אשר נשמעו מטעם התובעת, ולבית המשפט אין יסוד לפקפק אחר האמור בת/1. דהיינו, עת"א אינה משלמת לתובעת עבור התיקונים נשוא כתב התביעה ואין חשש לכפל פיצוי.