פסק-דין בתיק א 126015/01

מבוא

1.         התובע, יליד 8.5.73, נפגע בתאונת דרכים ביום 16.8.01, בעת שנהג ברכב מסוג מרצדס ויטו.

2.         התובע פנה לטיפול רפואי, בבית החולים בילינסון, כעבור יומיים לאחר החבלה כאשר גברו כאביו. התובע נבדק ושוחרר.

3.         כשבוע לאחר התאונה ירד התובע לאילת לשם ביצוע צלילות כדי להירגע מן התאונה שחבה מספר ימים קודם לכן. בעת ביצוע הצלילה, ביום 23.8.01, חש ברע וסבל מסחרחורת עד כי נדרש לעזרת חבריו לצורך יציאתו מן המים. בהמשך החל לסבול מחרדות והופנה לטיפול נפשי.

לטענת התובע הוא רואה בצלילה המשך של אירוע התאונה ולא אירוע נוסף ונפרד ממנה.

4.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והמחלוקת נסבה בשאלת הנזק לרבות שאלת הקשר הסיבתי שבין אירוע הצלילה לבין הפגיעה בתאונה.

5.         יש לציין כי בתחילה הוגשה התביעה גם כנגד הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב, בגין תאונת דרכים נוספת שאירעה לתובע ביום 4.3.03, אך זו סולקה בפשרה תוך כדי ניהול ההליכים בתיק זה.

הפגיעה והנכות

6.         התובע פנה לבי"ח בילינסון יומיים לאחר התאונה עם תלונות על כאבי צוואר, גב תחתון וכאבי ראש. התובע נבדק ושוחרר לביתו להמשך מעקב רופא מטפל והמלצה לחמישה ימי חופשת מחלה.

7.         כאמור, כעבור 5 ימים ממועד בדיקתו של התובע במיון, ירד לאילת לבצע צלילות ספורטיביות שכן לטענתו צלילה בדרך כלל מרגיעה אותו וקיווה כי ההרגשה הגרועה שנוצרה עקב התאונה תחלוף. ראה סעיף 5 לתצהירו.

8.         לטענתו, בתצהירו, בעת הצלילה לא היה שום דבר טראומתי או בלתי צפוי שקשור בצלילה עצמה וכדבריו:

"פשוט מצבי התדרדר באמצע הצלילה ללא סיבה מיוחדת שקשורה בצלילה ולכן הפסקתי ועליתי מייד למעלה. בעיני מה שקרה לי בצלילה לא היה אירוע נפרד מתאונת הדרכים אלא היה המשך של אותה תאונה שארעה ימים ספורים קודם לכן." ראה שם בסעיף 6.

9.         לטענת התובע מאז תאונת הדרכים מצבו הנפשי הורע והוא נזקק עד היום לטיפול תרופתי כמו כן סבל מהפרעה בתפקוד צד ימין של גופו.

10.        פרופ' מנחם שדה, שמונה כמומחה בתחום הנוירולוגי, קבע בחוות דעתו כי החבלה הצווארית הקלה שארעה בתאונה לא הותירה נכות נוירולוגית ויתכן כי יתרת תלונותיו הינן במישור הנפשי. על כן המליץ למנות מומחה בתחום זה.

11.        ד"ר ברכה גאוני, אשר מונתה כמומחית בתחום הפסיכיאטרי, מציינת בחוות דעתה כי התובע מאז ומעולם היה טיפוס חרדתי וכי את אירוע הצלילה הוא תיאר בפניה כך:

"הוא מספר בפרטי פרטים על תאונת הצלילה בה ראה את המוות מול העיניים ו"כל סיפור חייו עבר לפניו כבסרט", החרדה הקשה שחווה, הדיכאון, ההפרעות הפיזיות, העובדה שחייו נהרסו מאז התאונה."

12.        ד"ר גאוני מסכמת את חוות דעתה כך:

"מדובר בבחור צעיר, נבון, רגיש ופגיע עם היסטוריה נוירוטית עוד מגיל צעיר, שעבר שתי תאונות סמוכות זו לזו: תאונת דרכים ולאחריה תאונת צלילה שעוררה בו פאניקה והכניסה אותו לתגובה נפשית קשה: ירידה משמעותית בתפקוד, דיכאון והסתגרות חברתית,כאבי ראש, סחרחורות, סף גירוי נמוך ומחושים פיזיים שונים.

תאונת הדרכים היוותה מעין פקטור של "גולגולת דקה" כשעל רקע זה ארעה    תאונת הצלילה בעלת השפעה חמורה יותר ועוררה את ההתדרדרות הנפשית."