פסק-דין בתיק א 12570/04

1.         בתיק זה הוגשה תביעה בסדר דין מהיר, ועפ"י תקנה 214 ט"ז(ב) לתקסד"א, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

            עד יום 6/12/05 לא הוגשו סיכומים מטעם הצדדים ופסק הדין ניתן לפי החומר שבתיק.

2.         העובדות שאינן במחלוקת הינן כדלהלן:

א.        ביום 27/3/01 בשעות הערב נהג הנתבע מס' 2 במשאית מסוג וולוו הנושאת מנוף, בתוך הכפר מג'ד אלכרום.

ב.         בעוברו באחת הסמטאות עבר ליד ביתו של התובע ופגע בו עם המשאית בזווית הבית, פגיעה עם צד המשאית ("הארגז").

            אזור הפגיעה באופן כללי נראה בתמונה נ/2.

ג.         אין גם חולק כי הנתבע מס' 1 הינו בעל המשאית וכי הנתבעת מס' 3 הינה בעלת פוליסת ביטוח מקיף אשר ביטחה את המשאית באותה עת.

ד.         אין גם חולק כי התובע הינו בעל הבית שנפגע - על שתי קומותיו.

3.         העובדות המרכזיות השנויות במחלוקת הינן שתיים:

א.        האם הנתבע אחראי לפגיעה, כאשר התובע טוען שהפגיעה נבעה עקב רשלנותו ואילו הנתבעים טוענים כי הארוע היה בלתי נמנע מבחינתם.

ב.         השאלה המרכזית יותר - אלו נזקים נגרמו לבית כתוצאה מהפגיעה.

4.         לעניין אחריות הנהג, מעבר לאמור בכתבי ההגנה לא הוגשו תצהירים בעניין זה, ואין בפניי עדות על נסיבות הפגיעה.

            לפיכך אני מניח כי הפגיעה נעשתה ברשלנות הנהג, מאחר ואין מחלוקת כי הכביש היה רחב יותר מאשר רוחב המשאית (גם אם לא בהרבה) ולכן מוטלת עליו חובת אחריות בנהיגת המשאית.

            לעניין זה, אין קשר לעובדה אם הנהג נכנס ב"אין כניסה" או לא.

5.         אלא שהשאלה המרכזית והעיקרית היא - אלו נזקים נגרמו לבית כתוצאה מהפגיעה.

            בעניין זה הביא כל צד חוות דעת מומחה, והמומחים העידו ונחקרו על חוות דעתם.

6.         לאחר העיון במכלול הנתונים שהובאו בפני ביהמ"ש בעניין הוכחת הנזק והקשר הסיבתי, אני סבור כי התובע לא הוכיח - לא את הנזק הנתבע ולא את הקשר הסיבתי, ולכן יש לדחות את התביעה.

            להלן יוסברו הנימוקים שעל פיהם הגעתי לקביעה זו.

7.         תיאור המשאית והפגיעה: