פסק-דין בתיק א 12354/04

יסודה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שארעה ביום 10.11.01 בצומת כוכב יאיר, בה היו מעורבים רכב מסוג קאיה הנהוג בידי הנתבע 1, ובבעלות הנתבעת 2 עם טנדר

פ'גו הנהוג בידי הנתבעת 3. כתוצאה מהתאונה, בצומת, שהינו צומת מרומזר, נפגעו מתקני תאורה שבחזקת התובעת, וזו תובעת את עלות תיקונם.

התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעים 4 ו - 5, כאשר הנתבעת 4 הינה הבעלים של הטנדר, שהוכנס לטיפול במוסך הנתבע 3, וכנגד המבטחת הנתבעת 5, וזאת מחמת הטענה כי משנהג הנתבע 3 ברשות הנתבעת 4, שהינה בעלת הפוליסה אצל הנתבעת 5, לפיכך היה וימצא בית המשפט כי התאונה ארעה ברשלנותו של נתבע 3 כולה  או מקצתה, מכוסה נהיגתו של זה על פי הפוליסה של הנתבעת 5.

לציין כי הנתבע 3 לא התגונן ולפיכך ניתן פס"ד כנגדו בהעדר הגנה, ואף לא התייצב למתן עדות בבית המשפט.

השאלות שבפני היכן הינן שתיים:

1.   באחריות מי מן הנהגים ארעה התאונה.

2.   וכנגזרת משאלה זו, היה וימצא כי הנתבע 3 אחראי לה - האם מכוסה נהיגתו באמצעות הפוליסה של הנתבעת 5 - קרי, האם עסקינן בנהיגה ברשות בעל הפוליסה?

דיון:

א.    האחריות:

        בסוגיה זו נשמעה בפני עדותו של עה/1, הנתבע 1. לדבריו נסע מכיוון כפר סבא לכיוון טירה, התקרב לצומת כוכב יאיר, כשבכיוון נסיעתו דולק האור הירוק, כאשר הגיע מכיוון הנגדי, מכיוון טירה, טנדר הפיג'ו שביצע פניית פרסה בצומת, חסם דרכה של הקאיה שנסעה בחסות האור הירוק, ושני כלי הרכב התנגשו למרות נסיונו של העד לברוח ימינה ולמנוע התאונה.

        לדברי העד הנתבע 3, אשר נהג בפיג'ו, מוכר לו כבעל מוסך המצוי בסמוך לצומת הפועל בשבת.

        עדותו של עה/1 לא נסתרה בחקירתו הנגדית, ומנגד לא הובאה עדותו של הנתבע 3, ולפיכך בנסיבות העניין המסקנה האחת והיחידה הינה כי הנתבע 1 אכן נכנס לצומת בחסות האור הירוק וזכות הקדימה שלו קופחה על ידי הנתבע 3 שפנה פרסה בניגוד לאור האדום ברמזור, כיוון נסיעתו, ולפיכך האחריות לאירוע התאונה נופלת לפתחו של הנתבע 3, ובנסיבות לא מצאתי לפסוק רשלנות תורמת לפתחו של נתבע 1.

ב.     אשר לחבותה של הנתבעת 5:

מעדותו של עה/2, מנהל הנתבעת 4, עולה כי הוא הכניס את הטנדר לטיפול במוסך הנתבע 3, ביום שישי, כאשר מן העדות למדתי כי עסקינן בטיפול בלבד בתחומי המוסך ולא במתן רשות לנהיגה בטנדר מחוץ לתחומי המוסך. במה דברים אמורים. ב"כ הנתבעים 1 ו - 2 הרחיב בסיכומיו המלומדים בסוגיית ההרשאה הראשונית, דא עקא, בענייננו לא הוכחה הרשאה ראשונית זו לא מני ולא מקצתיי.

אמנם אומר עה/2 כי לא אסר לנתבע 3 לנהוג ברכב, אך גם לא התיר לו את הנהיגה, בוודאי כשעסקינן בנהיגה מחוץ לתחום המוסך, והיתר זה חובה היה להוכיחו על מנת שתונח התשתית להרשאה הראשונית, ממנה ניתן יהיה להחיל הרשאה מכללא, לרבות העובדה כי הנהיגה מחוץ למוסך נדרשה לצורך הטיפול ברכב.

ואם בכך לא סגי, בהעדר עדותו של הנתבע 3, מה היתה מטרת הנסיעה בטנדר במועד התאונה, אין בידי לקבוע כי הנסיעה היתה במסגרת הטיפול בטנדר - המטרה לשמה הוכנס הטנדר למוסך - או במסגרת אחרת. קרי, גם אם היתה מוכחת הרשאה ראשונית, יש להוכיח כי הנהיגה במועד התאונה היתה כרוכה באופן אינטגראלי במסגרת אותה הרשאה ואין כך הדברים בענייננו.

העובדה לכשלעצמה כי נתבע 1 מעיד שלנתבע 3 מוסך בסמוך לצומת אין בה כשלעצמה כדי להוות ראיה פוזיטיבית ממשית באשר למהות הנהיגה בטנדר במועד התאונה.

האדם היחיד שיכול היה לשפוך אור ולתת מענה לכל השאלות הללו היה הנתבע 3, וזה כאמור לא העיד בבית המשפט ולא נמסרה כל גירסה מפיו.