פסק-דין בתיק א 1224/00

רקע עובדתי

1.         הבנק התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים מכח חתימתם על כתבי ערבות לפיהם ערבו כלפי הבנק לחובותיה של חברת מתוק אפרים ובניו בע"מ (להלן: "החברה") שניהלה את חשבונה בבנק, אשר יתרת החובה שלה בחשבונה המתנהל במט"ח עמדה במועד הגשת התביעה על סכום שווה ערך בשקלים ל-1,057,304.16 דולר.

            הנתבעים כולם בני משפחה, כאשר נתבעים 3, 4 ו-6 הם ילדיה של נתבעת 2, שמחה מתוק (להלן: "הנתבעת"), ואילו נתבעות 1 ו-5 נשואות בהתאמה לנתבעים 3 ו-4.

            החברה הוקמה ביום 24/12/92 על ידי אפרים מתוק ז"ל, בעלה המנוח של הנתבעת ובנם הבכור מנשה מתוק.

            במהלך שנת 1993 עברה השליטה בחברה לחברת מגדלגד ייצור ושיווק בע"מ (להלן: "מגדלגד") כאשר השליטה במגדלגד היתה בידי אפרים מתוק ז"ל ושני בניו, מנשה והרצל מתוק.

            עם פטירתו של בעלה המנוח, ביום 29/5/95, ירשה הנתבעת את רכושו ובתוכו את אחזקותיו בכשליש ממניות מגדלגד.

2.         הנתבעים 3, 4 ו-6 חתמו כל אחד על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לכל חובותיה של החברה.

            בכתב התביעה נטען כי הנתבעת חתמה ביום 14/9/93 על ערבות מוגבלת בסכום ביחד ולחוד עם נתבעות 1 ו-5. כן נטען שביום 26/10/98 חתמה הנתבעת על ערבות נוספת בלתי מוגבלת בסכום.

3.         ביום 21/3/00 ניתן פסק דין נגד נתבעים 3, 4 ו-5 משלא הגישו במועד בקשות למתן רשות להתגונן בפני התובענה (ראו: פסק הדין בתיק בש"א 6593/00).

            הנתבעות 1, 2 ו-6 מצידן הגישו בקשת רשות להתגונן ובהחלטה מיום 1/2/01 ניתנה להן בהסכמה הרשות לעשות כן (ראו: החלטה בתיק בש"א 5953/00).

            בפתח ישיבת ההוכחות מיום 11/12/03 הוסכם בין הצדדים שההליכים נגד נתבעת 6 יעוכבו נוכח הליכי פשיטת רגל שננקטו נגדה, ולמען הסדר אני אמנם קובעת שההליכים נגדה מעוכבים.

            ככל שמדובר בנתבעות 1 ו-2, חזר בו הבנק מטענותיו כלפיהן בהתייחס לכתב הערבות משנת 1993, נוכח טענת זיוף שנטענה על ידן ונתמכה בחוות דעת מומחה לכתבי יד.

            משכך ומאחר שהתביעה נגד נתבעת 1 נסמכה אך על הערבות משנת 1993, בהסכמה התביעה נגדה נדחתה בפסק דין חלקי מיום 11/12/03 (ראו: עמ' 6 לפרוטוקול).

            נותר איפוא לברר את התביעה נגד הנתבעת בלבד, שמחה מתוק, וזאת בהתייחס אך ורק לערבות הבלתי מוגבלת בסכום מיום 26/10/98 (מוצג ת/17, להלן: "כתב הערבות" או "הערבות").

            כפי שהוסכם בדיון מיום 30/3/04, אין מחלוקת לגבי האותנטיות של חתימת הנתבעת על הערבות (עמ' 21 שורות 4-7).

טענות הנתבעת

4.         לטענת הנתבעת, אינה קוראת עברית והוחתמה על כתב הערבות מבלי שתורגם לה ומבלי שהוסבר לה על מה היא חותמת ואיזו משמעות נודעת לחתימתה.

            עובדה זו, לטענתה, מקבלת משנה תוקף לאור מצבה הרפואי של הנתבעת הסובלת מזה כעשרים שנה מבעיות פסיכיאטריות המקשות על תפקודה היומיומי.

            משכך, לטענתה, חתימתה על כתב הערבות חסרת תוקף והוא בטל מעיקרו.