פסק-דין בתיק א 12172/03

מבוא

1. בפניי תביעת התובע יליד, 22.11.1951, עובד יהלומים במקצועו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 7.3.02 (להלן: " התאונה").

2. התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

3. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

4. פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע, חתנו של  התובע מר שי שגיא (להלן: " החתן") ופרופ' יעקב שדה, מומחה א.א.ג., אשר מונה כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום השמיעה והטנטון. כן עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, בתצהירי עדויותיהם הראשיות של עדי התובע וחוות דעתם של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש ד"ר צ'צ'יק, אורטופד, ד"ר ירחמיאל ברבר, פסיכיאטר, ופרופ' שדה. כמו כן שמעתי את סיכומיהם בעל פה של ב"כ בעלי הדין.

5. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם ייאמר אחרת.

דיון

ממצאים ומסקנות

מבוא

6. התובע עובד בענף היהלומים והתמחותו הינה בניסור יהלומים. התובע עוסק בעיסוק זה עשרות בשנים וככל הנראה לא עסק בכל עיסוק אחר.

7. בידיעתו השיפוטית של ביהמ"ש, אשר אף התובע שותף לה, כי ב-10 השנים האחרונות לפחות, חלה ירידה של ממש בפעילות מלטשות היהלומים בישראל, לרבות ברווחיותן, ומלטשות רבות נסגרו. בעקבות זאת פוטרו עובדים רבים שעבדו במלטשות ושכרם של רבים מאלו שהמשיכו לעבוד פחת באופן ניכר. (עדות התובע בעמ' 29-27 לפרוטוקול ישיבת יום 18.6.07)

8. בעקבות התאונה נפגע התובע בברך שמאל, בכתף שמאל, במרפק שמאל ובאגן שמאל. קיימת מחלוקת האם התובע נפגע גם בראשו, כטענתו.

9. התאונה אירעה עת נהג התובע על קטנוע. ממקום התאונה הועבר התובע באמבולנס לחדר מיון בביה"ח וולפסון, שם אושפז עד ליום 17.3.02. במהלך האשפוז אובחנו אצל התובע חבלות שונות ובעיקר חבלה בברך שמאל. אובחן אצל התובע שבר בברך שמאל וביום 11.3.02 נותח התובע בברכו.

10. התובע שוחרר מביה"ח עם הליכון, עם הוראות להלך ללא דריכה על הרגל למשך כחודשיים. התובע עבר טיפולי פיזיוטרפיה ואושפז בשנית בביה"ח מיום 17.6.03 ועד ליום 19.6.03. במהלך האשפוז עבר התובע ניתוח להוצאת מקבעים פנימיים מברך שמאל. בהמשך, עבר התובע טיפולי פיזיוטרפיה.

הנכות האורטופדית

11. התובע נבדק פעמיים על ידי ד"ר צ'צ'יק. ביום 12.5.04 נבדק התובע על ידי ד"ר צ'צ'יק, והתלונן בפניו על כאבים באגן בירידה מהמיטה, הירדמות באזור גב עליון, כאבים בברך שמאל, קושי בעלייה במדרגות, קושי בתנועות הברך, מצבי נעילה של הברך, אי יכולת לרוץ, טווח הליכה מוגבל ועוד. ד"ר צ'צ'יק מצא כי נגרם לתובע שבר של טיביאל פלטו, אשר טופל על ידי ניתוח לשחזור וקיבוע פנימי. כן מצא כי התובע נחבל בכתף שמאל, גב ואגן. בבדיקתו את התובע מצא ד"ר צ'צ'יק אצל התובע הגבלה מעטה בתנועות הברך ודלדול שרירים בירך שמאל. ד"ר צ'צ'יק קבע כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10% בגין הפגיעה בברך שמאל, בהתאמה לסעיף 35(1)(ב) ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות").

12. בבדיקתMRI  מיום 27.1.06 שבוצעה לתובע אובחן, בין היתר, קרע שלם של PCL, חשד לקרע של ACL דרגה 1/3. בעקבות שאלות הבהרה שנשלחו לד"ר צ'צ'יק נבדק התובע בשנית על ידיו ביום 23.5.06. תוצאות הבדיקה הפיזיקאלית שבוצעה לתובע על ידי ד"ר צ'צ'יק העלו כי "...הממצאים בבדיקה זו שונים מהממצאים בבדיקה קודמת בכך שנמצאה אי יציבות קדמית אחורית של הברך בה לא הבחנתי קודם..." (עמוד ראשון לחוות הדעת הנוספת).

13. ד"ר צ'צ'יק מצא דלדול שרירים בברך אשר היה קיים גם בבדיקה הקודמת וכן אי יציבות של רצועות קולטרליות ואי יציבות קדמית אחורית שלא נמצאו, או לא אובחנו, בבדיקה הקודמת. בעקבות זאת קבע ד"ר צ'צ'יק כי נכותו העכשווית של התובע הינה בשיעור של 20% מותאם לסעיף 35(1)(ג) לתקנות ולחילופין, 10% נכות בגין השינויים הניווניים לפי סעיף 35(1)(ב) לתקנות ו- 10% נכות בגין אי יציבות לפי סעיף 48(2)(א-ב) (מותאם).

הנכות הפסיכיאטרית