פסק-דין בתיק א 121142/01

בפני תביעה כספית על סך 2,428,903 ש"ח לפיצוי התובעת בגין תרופות, שנגנבו ממפעל הנתבעת, אשר יוצרו עבור התובעת.

העובדות

1.         התובעת, חברת פרמהבסט (1983) בע"מ (להלן: "פרמהבסט"), הינה חברה מאוגדת ורשומה כדין בישראל העוסקת בהפצת תרופות.

תרו תעשיות רוקחות בע"מ (להלן: "תרו") ייצרה וארזה תרופות עבור פרמהבסט מחומרי גלם שפרמהבסט ייבאה מחו"ל, בהתאם לחוזים שנכרתו בין השתיים משנת 1985 ואילך.

במהלך הלילה שבין 23.6.98 לבין 24.6.98 נגנבו ממפעל תרו תרופות, אשר יוצרו ונארזו על ידי תרו עבור פרמהבסט מחומרי גלם שסיפקה האחרונה (להלן: "הגניבה השניה" או "הגניבה").

אין מחלוקת בין בעלי הדין אשר לכמות הפריטים שנגנבו.

בתיק זה שלפני תובעת פרמהבסט את תרו להחזר עלויות (חומרי גלם, הוצאות יבוא מחו"ל, שחרור ממכס ועלויות יצור) ולא בגין הפסד רווח.

יצויין כי כשלושה חודשים לפני הגניבה השניה, נגנבו מתרו תרופות, שיוצרו עבור פרמהבסט, ותרו שילמה לפרמהבסט את מלוא נזקיה כנדרש על ידה (להלן: "הגניבה הראשונה").

שאלת האחריות

השאלה שבמחלוקת, העומדת לדיון, היא על מי מבין הצדדים לשאת בנזק שנגרם בעקבות הגניבה.

החוזים ופרשנותם

2.         בין פרמהבסט לבין תרו נחתם חוזה ביום 17.11.85, לפיו תרו תייצר עבור פרמהבסט את התרופה אינהיבייס (קפטופריל) מחומרי גלם שתספק לה פרמהבסט. החוזה נחתם לתקופה של 10 שנים (סעיף 20 לחוזה). פרמהבסט טוענת כי תוקף החוזה הוארך בהתנהגות הצדדים עד מחצית שנת 1999, וכך גם עולה מסעיף 6 לתצהירו של מנכ"ל פרמהבסט - מר יהודה גולן (להלן: "מר גולן") אליו צורפו דוגמאות אקראיות של חשבוניות תרו לפרמהבסט (מסומנות ג'1 - ג'29), בגין יצור ואריזה של התרופה דלעיל.

ביום 28.6.90 נחתם חוזה בין פרמהבסט לבין תרו, לפיו תרו תארוז עבור פרמהבסט את התרופה ליפידל (פרוסטטין) מחומרי הגלם שתספק לה פרמהבסט. חוזה זה, שמועד סיומו נקבע על פי האמור בו לשנת 2000 הובא לידי סיום, בהסכמת הצדדים, בשנת 1999.

למעשה, שני החוזים דלעיל (להלן: "החוזים") דומים, ולפי אותה מתכונת נחתמו חוזים נוספים בכל פעם שפרמהבסט הזמינה מתרו יצור של תרופות אחרות (סעיף 8 לתצהיר מר גולן).

סעיף 18 לחוזים, הרלוונטי למחלוקת שנתגלעה בין בעלי הדין, קובע בזו הלשון:

" The Manufacturer undertakes to supply the Drug within 30 days from receipt of the order , subject to the prompt delivery of the materials by Pharmabest ".

בעלי הדין נחלקו בדעותיהם לגבי פרשנות המילה Supply שבסעיף 18 לחוזים. לטענת פרמהבסט, הביטוי "to supply the drug"  שבסעיף 18 לחוזים, על פי פרשנותו הרגילה הינו אספקת התרופה, והכוונה, לאספקה במובן הרחב הכולל בחובו תהליכים שונים כולל המצאה ליעד. מנגד, טוענת תרו, כי החוזים וסעיף 18 שבם אינם מטילים עליה חובה להוביל את התוצרת הגמורה לפרמהבסט.

נשאלת השאלה כיצד יש לפרש את החוזים בין הצדדים. תחילה נבחן, בתמצית, את העקרונות המנחים בפרשנות חוזים.

סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973  (להלן: "חוק החוזים") קובע כי חוזה  יפורש על פי אומד הדעת של הצדדים כפי שהיא משתמעת מהחוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות. סעיף 25(א) לחוק החוזים מלמדנו, אם כן, כי המבחן לפירוש אומד דעתם של הצדדים הינו מבחן אוביקטיבי הנתלה במילות החוזה, המשמעות שיש לתת להקשרים שבו מופיעות המילים או המשפטים, והפרשנות הסבירה שיש לתת להם.

לשון החוזה היא נקודת המוצא של הפרשנות, והיא התוחמת את גבולות הפירוש, אך אין היא יכולה להוות נקודת סיום (ראה ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח' ,פ"ד מא (1) 282, 304).

התכלית המשותפת של הצדדים לחוזה תבחן לאורה של לשונו הרגילה והטבעית של החוזה, אולם מקום שיש צורך להיזקק לנסיבות חיצוניות, בין משום שלשון החוזה אינה ברורה ובהירה דיה ובין אם מבחינה ראייתית נמצא כי יש מקום לפנות למקור חיצוני שאינו בגוף החוזה, תיבחן תכלית החוזה גם על פי מכלול הנסיבות ובזיקה, כמובן, ללשון החוזה.