פסק-דין בתיק א 12038/04

2.         אין חולק על חבות הנתבעות לפצות את התובע על נזקיו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). המחלוקת היא בשאלת גובה הפיצוי.

הפגיעה והנכות הרפואית

3.         בעקבות התאונה נפגע התובע בעיקר בברך שמאל, בעמוד השדרה הצווארי (אובחן שבר בחוליה C2), בכתף שמאל ובקרסול ימין. התובע אושפז, עבר ניתוח לקיבוע הברך וביום 6/11/02 הועבר למחלקת שיקום. בנוסף, החל לסבול מכאבי ראש ומתופעות של חוסר ריכוז, עצבנות וחרדות. התובע טופל במסגרת קופ"ח, בין היתר עבר טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה וטיפול תרופתי.

4.         שני מומחים רפואיים מונו לבדיקת התובע וקבעו את נכותו בעקבות התאונה:

            בתחום האורטופדי מונה ד"ר משה פריטש (פרי). לאחר שבדק את התובע פעמיים קבע ד"ר פרי בחוות-דעתו כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נותרו לתובע הנכויות הבאות:

            5% נכות לפי סעיף 37(8)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי.

            7% נכות לפי סעיפים מותאמים 42ד'1 ו- 35(1)ב' בגין פגיעה בכתף שמאל.

            25% נכות כוללת בגין הפגיעה בברך שמאל: 5% לפי מחצית סעיף 35(1)ב' בגין הנזק הסחוסי הפטלרי, 10% לפי שליש סעיף 48(2)א' בגין אי יציבות לטרלית, 7% לפי שליש סעיף 48(2)ב' בגין אי יציבות קדמית, ו- 3% לפי חלקיות סעיף 75(1)ב' בגין צלקות.

            בתחום הנוירולוגי מונה פרופ' אלדד מלמד, אשר קבע שלתובע נותרה נכות בשיעור של 5% לצמיתות לפי מחצית מסעיף 34(ב) וזאת בגין תסמונת קלה לאחר זעזוע מוח.

5.         ב"כ הנתבעות טוען, שנכותו הרפואית הכוללת של התובע נמוכה מזו שקבעו המומחים וזאת משום שהמומחה בתחום האורטופדי, ד"ר פרי, העניק לתובע נכויות כפולות בהתבסס על סעיף 35 לתוספת לתקנות. לגישתו, סעיף 35 הוא "סעיף סל" כללי ולא ניתן להעניק על פיו כפל נכויות לאיברי גוף שונים. איני מקבלת את הטענה. המומחה הרפואי מצא פגיעות ומגבלות באיברי גוף שונים והעניק את הנכות בגינן, בהתאמה, לפי סעיף 35 שעניינו השפעת הפגם על כושר הפעולה והתנועות של האיבר הפגוע. דווקא משום שמדובר באיברים שונים, לא ניתן לקבל את הטענה שמדובר בכפילות.

6.         נכותו הרפואית הכוללת ומשוקללת של התובע בעקבות התאונה, היא, אפוא, בשיעור 35.26%, לצמיתות.

הנכות התפקודית והשפעת הנכות על כושר השתכרותו של התובע

7.         הצדדים חלוקים באשר למידת ההשפעה שיש לנכות הרפואית שנקבעה לתובע על תפקודו ועל כושרו לעבוד ולהשתכר. מטבע הדברים, התובע טוען שנכותו התפקודית עולה על זו הרפואית, ואילו הנתבעות טוענות שהשפעת הנכות הרפואית על כושרו להשתכר קלה.

8.         התובע יליד 1969 ובעת שאירעה התאונה היה בן  33 שנים. הוא בוגר שתים-עשרה שנות לימוד, בעל תעודת בגרות חלקית (ר' סעיף 11 לתצהירו שלא נסתר). בשנת 2000 השתלם  בקורס טבחות סוג 1 בבית הספר למלונאות "תדמור", קיבל תעודת מקצוע בטבחות מטעם משרד העבודה והרווחה ובחודש ינואר 2001 קיבל לידיו תעודת גמר במקצוע טבחות סוג 1 ממשרד העבודה והרווחה (ר' סעיף 11 לתצהיר התובע ותעודות מקצוע וגמר לימודים שצורפו כנספח ו' לתצהיר, שלא נסתרו).

9.         עובר לתאונה עבד התובע כטבח במסעדת "מזטי" ברמת החייל. מתלושי השכר שצורפו לתצהירו (נספח ז') ניתן ללמוד שהוא החל את עבודתו במסעדה בחודש יוני 2002.

10.        התובע לא העיד ולא נשאל בחקירתו הנגדית על עברו התעסוקתי שקדם לעבודתו במסעדת "מזטי", אף שבמועד התאונה היה כבן 33 שנים, כשמאחוריו למעלה מעשר שנות עבודה. לא הוצגו גם ראיות אחרות אודות עיסוקיו והשתכרותו בשנים שקדמו לתאונה, למעט אישור מטעם המוסד לביטוח לאומי על רציפות הביטוח שהוגש כמוצג מטעם הנתבעות (מוצג א' בתיק המוצגים מטעמה).