פסק-דין בתיק א 1194/01

ביום 23.3.04 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית המשפט יכריע בשאלות שנותרו לדיון, קרי, זכותם של התובעים להוצאות משפט ולשכ"ט עו"ד, על דרך הפשרה. בנוסף הוסכם, כי התובעים זכאים לקבל מאת הנתבעת את סיכומם של הליקוים שלא תוקנו, גם לאחר שניתנה לנתבעת האפשרות לתקן הליקוים, כפי שקבעם מומחה בית המשפט.

לבקשת הצדדים ניתנה בידם הזכות לסכם טענותיהם בכתב  וכך עשו.

עניין לנו בהסכם מכר דירה מיום 2.12.96, במסגרתו רכשו התובעים מאת הנתבעת דירה, הממוקמת בקומה 8 בבנין שנבנה בשד' ירושלים 2/46 בבאר שבע.

התובעים קיבלו את החזקה בדירה בראשית שנת 1998.

ביום 9.1.01 הגישו התובעים את תביעתם ובה תבעו פיצוי מאת הנתבעת בסכום של 75,144 ש"ח.

על פי כתב התביעה נתגלו בדירה ליקויים שעלות תיקונם עולה לכדי סך של  72,980 ש"ח, נכון ליום 17.9.99, זאת בהסתמך על חוות דעת של המהנדס אלכס הלפרט, מטעם נחמן ליקוי בניה בע"מ.

בתביעתם ביקשו התובעים בנוסף לחייב את הנתבעת להשיב להם את עלות שכרו של המומחה מטעמם בסך של 2,164 ש"ח.  כן ביקשו הם לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בגין עוגמת הנפש שהיתה מנת חלקם, בשל הליקוים הרבים והקשים שנמצאו לטענתם, בדירה.

לאחר שהנתבעת הגישה כתב הגנה ובו הכחישה קיומם של ליקויים, בוודאי אלו העולים מחוות דעת של המומחה מטעם התובעים, הורה בית המשפט על מינויו של מומחה מטעמו, וזה בחוות דעתו מיום 25.10.01 בדק ומצא כי אמנם קיימים ליקויים, אלא שעלות תיקונם עולה כדי 8,230 ש"ח, כאשר סכום זה כולל פיקוח הנדסי, אך אינו כולל מע"מ.

בדיון שהתקיימו לאחר קבלת חוות הדעת הסכימו הצדדים, כי לנתבעת תינתן אפשרות לבצע התיקונים, ואכן  הנתבעת מימשה זכותה זו, ומשהודיעה על סיום התיקונים, נתבקש המומחה לשוב ולבחון הדירה.

בחוות דעתו המשלימה מיום 2.9.03 קבע המומחה, כי חרף התיקונים שביצעה הנתבעת, נותרו ליקוים שחלקם לא תוקנו כלל וחלקם תוקנו, אך לא בצורה המניחה את הדעת, ועל כן מסקנתו בחוות הדעת המשלימה היא כי היקף עלות תיקון הליקוים שנותרו מתסתכמת בסך של 4,570 ש"ח.

מאחר והנתבעת הן בטיעוניה בפניי והן במסגרת סיכומיה איננה חולקת על חובתה לשלם לתובעים סכום זה, הנני לחייב הנתבעת לשלם לתובעים סך של 4,570 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.8.03 (מועד עריכת חוות הדעת המשלימה) ועד לתשלום בפועל.

לא מצאתי כי אכן זכאים התובעים כי יפסק לזכותם, בנוסף לסכום הנ"ל, גם עלות פיקוח הנדסי ושיעור החיוב במע"מ על אותם סכומים, מאחר והסכמת הצדדים כפי שהוצהרה בפניי ביום 23.3.04, לא הקנתה לתובעים את הזכות להישמע בטענות אלו.

באשר לזכותם של התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש - אכן אין להתעלם מכך שרוכש דירה חדשה מיחל ומצפה לקבל דירה שכל חלקיה שלמים ותקינים. יחד עם זאת, ציפייה זו איננה שוללת את זכותה של הנתבעת כמי שבנתה הדירה מלנסות ולתקן ליקוים שנמצאו בדירה, ובלבד שהביע רצונה זה זמן סביר לאחר שנודע לה דבר קיומם של הליקוים.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלה לפתחו של מי רובץ האשם באי תיקון הליקויים לפני הגשת התביעה, שהרי עניין זה איננו חלק מהמנדט שניתן לבית המשפט במסגרת פסק דין זה, לא ניתן להתעלם מכך כי עוד ביום 24.2.00 ביקשה הנתבעת כי התובעים יתאמו עמה מועד אחר במהלך חודש מרץ, זאת לאחר שהתובעים ביקשו לדחות ביצוע התיקונים במועד מוקדם יותר.

מאחר והתובעים לא צרפו לכתבי טענותיהם כל מסמך המלמד על כך כי לאחר אותה פניה של הנתבעת, אכן פעלו הם לתיאום מועד חלופי, ובהביאי בחשבון את העובדה, כי תביעת התובעים הוגשה בראשית שנת 2001, לא ניתן שלא להביא בחשבון עובדות אלו בבוא בית משפט לקבוע שיעור הפיצויים להם זכאים התובעים אם בכלל, בגין הטרחה והטירדה ועוגמת הנפש שהיתה מנת חלקם.

באשר לעצם זכותם של התובעים לפיצוי, סבורתני כי אמנם היקף הליקויים שמצאם מומחה בית המשפט הינו נמוך בשיעור משמעותי ביותר מזה שנמצא בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, ואולם,  גם לנוכח ממצאיו של מומחה בית המשפט, לא ניתן לומר כי עניין לנו בתביעה מופרכת מעיקרה או בתובעים שכל עניינם הינו בצע כסף.  שלא לדבר על כך, כי לפחות חלק מאותם ליקוים שמצאם מומחה בית המשפט, חייבו ביצוע עבודות הכרוכות ביצירת אבק רב, לכלוך והכבדה  על יכולתם של דיירי הבית להימצא בדירה במהלך תקופת ביצוע התיקונים.

על כן, באתי לכלל דעה כי הפיצוי שנכון וצודק לפוסקו לזכות התובעים בראש נזק זה,  הינו בסך של  2,100 ש"ח.

באשר להוצאות משפט -  לנוכח הפער העצום שבין קביעות המומחה מטעם התובעים לבין אלו של מומחה בית המשפט (8,230 ש"ח לעומת   72,980 ש"ח) אין זה סביר ליתן בידי התובעים מלוא הוצאותיהם.

יחד עם זאת, מאחר ומומחה בית המשפט מצא ליקויי תכנון  מלבד ליקוי ביצוע, סבורתני כי זכאים התובעים להחזר הוצאותיהם באופן יחסי להיקפם של הליקוים שמצא מומחה בית המשפט.