פסק-דין בתיק א 11911/03

1.         ביום 8.9.05 ניתנה על ידי החלטה בנושא החבויות ההדדיות של הצדדים ושאלת אופי החוזה שביניהם כדלקמן:

"1.       התובעת, גב' כוכי אלוני, הגישה תביעה כספית על סך 350,460 ש"ח נגד הנתבעים, מ.א. יזמות ובניה בע"מ, ומר מוטי אוחנה. התובעת (להלן- "המתווכת") הינה מתווכת במקצועה. נתבעת 1 הינה חברה העוסקת ביזמות ובניה (להלן- "החברה הקבלנית") ונתבע 2 הינו בעליה ומנהלה (להלן- "אוחנה").

2.         בשלבים המקודמים של בירור התביעה התגלו מחלוקות בנושא גילוי המסמכים. המתווכת דרשה גילוי כל פרטי העסקאות שנעשו על ידי החברה הקבלנית בשני פרוייקטים שנבנו על ידה עד כה. החברה הקבלנית התנגדה לדרישה בטענה כי אין מקום לגילוי ויהיה בו פגיעה שלא לצורך במידע עסקי שהינו קניינה. זאת, כיוון שאין יסוד לדרישות המתווכת. על רקע זה קבעתי כי תחילה תתברר מערכת החובות והזכויות של הצדדים אחד כלפי השני ולאחר מכן, במידת הצורך, ידון היקף החיוב הכספי של הנתבעים כלפי התובעת.

3.         בין הצדדים נחתמו מספר מסמכים והוחלפו ביניהם מסמכים נוספים:

ביום 3.1.99, נחתם בין החברה הקבלנית לבין המתווכת מסמך "זכרון דברים" בנוגע לרכישת שני מגרשים ברמת ישי ומגרש בקרית חרושת  (צורף כנספח א' לכתב התביעה). המסמך כולל התייחסות באשר לבלעדיות ותשלום דמי תיווך עבור רכישת המגרשים ועבור מכירות עתידיות.

4.         ביום 24.4.01, נשלח מכתב מהחברה הקבלנית למתווכת עם מידע על מחירי היחידות למכירה, עמלות התיווך שישולמו ואישור על היותה משווקת בלעדית של הפרוייקט בקרית חרושת. (נספח ב' לתצהיר התובעת)

5.         ביום 21.3.01, נחתם מסמך נוסף בין החברה הקבלנית למתווכת שעניינו "גמר התחשבנות בגין רכישת מגרשים". צויין בו כי בהמשך לפגישה שהתקיימה בין הצדדים ישולם סכום של 30,000 ש"ח כתוספת לסכומים אחרים ששולמו עד אותו מועד בכל העיסקאות שלגביהן היה הסכם תיווך (הסכומים האחרים ששולמו פורטו בסעיף 12 לתצהיר אוחנה). המסמך נחתם על רקע חילוקי דעות ומתחים שהתגלו בין הצדדים באשר לקיום ההסכמות הקודמות ביניהם (סעיפים 8-9 לתצהיר אוחנה). כך קובע המסמך:

"כוכי אלוני תמשיך לשווק את הפרוייקטים הנ"ל ואף תמשיך להופיע בפרסומים שמוטי יפרסם. פרסום ושילוט כולל מס' טלפון של המשרד. בפרסומים לא יופיע המשפט ללא דמי תיווך.

...

עסקאות שיתבצעו ללא תווך אלוני לא יזכו את תווך אלוני בעמלה כלשהי.

הסכם זה מבטל את כל ההסכמים הקודמים ויכנס לתוקפו עם חתימת הצדדים ונתינת התמורה לעיל." (נספח ד' לתצהיר אלוני)

6.         תחילה המשיכה החברה הקבלנית לפרסם את אלוני במודעותיה (נספחים ח' ו-ט' לתצהיר אלוני), אך לאחר מכן חדלה מלהזכירה בפרסומים (נספחים י' ו- יא' לתצהיר אלוני). התנהל חילופי מכתבים בין הצדדים בין 15.8.02 -  6.10.02 (המכתבים מופיעים כנספחים לתצהירי הצדדים). החברה הקבלנית טענה כי היה על המתווכת לשאת במחצית עלות הפרסומים, וכי נמנעה מלעשות כן (סעיף 17-19 לתצהיר אוחנה). צויין בנוסף, כי המתווכת לא קשרה אף עסקה בשלוש וחצי השנים שחלפו מאז כריתת הסכם "גמר ההתחשבנות" (סעיף 18 לתצהיר אוחנה) וכי המכירות שבוצעו לא בוצעו על ידה או בתיווכה (סעיף 23).

7.         המתווכת טענה שהחברה הקבלנית הפרה את ההסכם כלפיה, בזה שהפסיקה לפרסם אותה במסגרת הפרסומים למכירת הפרוייקטים. כתוצאה, טענה שנוטרלה כיוון שברור שלקוחות פוטנציאליים יעדיפו תמיד להתקשר ישירות עם החברה ולחסוך את תשלום דמי התיווך. אילו היתה נותרת בפרסום טענה שהיתה מביאה לקוחות וכי במצב שנוצר יש לשלם לה דמי תיווך עבור המחירות שבוצעו. המתווכחת לא טענה כי יצרה קשר עם לקוחות פוטנציאליים.

8.         בחקירתה ניסתה המתווכת לטעון שהסכם גמר ההתחשבנות התחשבנות חלקית בלבד (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, טענה שאיזכור פרטיה בפרסומים היה מבטיח המשך הבלעדיות בפועל, אם לא באופן רשמי (עמ' 9 שם).

9.         אוחנה טען בשם החברה כי על פי הסכם גמר ההתחשבנות המתווכת היתה זכאית למספר חודשים נוספים של פרסום בלבד (עמ' 12, שם). כן טען שהחברה הקבלנית היתה רשאית להפסיק לפרסם את פרטי המתווכת בפרסומיה כיוון שלא עשתה שום מאמץ לשווק את הפרוייקטים (עמ' 15, שם). בסיכומיו טען בא כוחה של החברה הקבלנית כי לא צויינה התקופה שעל החברה הקבלנית להמשיך ולפרסם את המתווכת (עמ' 20, שם). ההסכם קבע מסגרת כללית להמשך שיתוף פעולה ללא התחייבות ספציפית או סנקציות במקרה של הפרה. נטען כי המשך פרסום המתווכת משך מספר חודשים נוספים והעובדה כי לא עשתה למכירת הפרוייקט בתקופה זו הצדיקה הפסקת הפרסום.

10.       ההסכם הקובע בין הצדדים הינו אותו הסכם "גמר התחשבנות" שתנאיו פורטו לעיל. הסכם זה נולד על רקע חילוקי דעות שנפלו בין הצדדים קודם לכן ומבטא ויתור הדדי על טענות ותביעות עד מועד חתימתו.

11.       להסכם גמר ההתחשבנות שני חלקים: החלק הראשון צפה פני עבר וסיכם את התחייבויות הצדדים אחד כלפי משנהו, ויישב את המחלוקות ביניהם, לרבות המחלוקות הכספיות ביחס לשווי שירותיה של המתווכת. החלק השני של ההסכם צפה פני עתיד. תנאי ההתקשרות בהמשך בין הצדדים היו כי המתווכת לא תהנה יותר מבלעדיות, אך תמשיך להופיע בפרסומי הפרוייקט וסוכם גם בין הצדדים כי בפרסומים לא יצויין שמחיר היחידות הינו בלי דמי תיווך.

12.       לא נקבעה תקופת תוקף להסכם. על פי דיני החוזים, ניתן להביא הסכם ללא מועד לידי סיום על ידי מתן הודעה זמן סביר מראש (ג' שלו, דיני חוזים, מהד' שניה (דין, תשנ"ה) 322-324). במקרה דנן, החברה הקבלנית לא נתנה הודעה כאמור אלא פעלה על דעת עצמה. היה בכך הפרה של ההסכם.

13.       למרות ההפרה האמורה, אין אני מוכן לאמץ את גישת המתווכת ולקבוע כי יש לשלם לה דמי תיווך עבור יחידות שנמכרו על ידי החברה הקבלנית. המתווכת לא טענה כי יצרה קשר עם גורם כלשהו לאחר הסכם גמר ההתחשבנות בנוגע לרכישת יחידות בפרוייקטים והסתפקה בטענה כללית שהפרת ההסכם על ידי החברה הקבלנית מעניק לה זכות לדמי תיווך במכירות שנעשו. יש לפצות את המתווכת על נזקיה שהיו הפסקת המשך פרסום שמה למשך זמן סביר בפרסומי החברה כמי שנותנת שירותי תיווך. זמן סביר בנסיבות המקרה הינו תקופה של שלושה חודשים. הצדדים רשאים להגיש טיעונים לעניין שווי הפרסום לתקופה זו.