פסק-דין בתיק א 11888/99

1.       רקע:

זו תביעה בגין ליקויי בניה נטענים בבניין שמכרה הנתבעת לתובעים ברח' אורות באור עקיבא בית 507 לפי הסכם מיום 23.12.92. על פי החלטת השופט סעב מונה רפאל גיל כמומחה מוסכם לבדיקת הליקויים ונתן חוות דעתו. לאחר שהתיק הועבר אלי בספטמבר 2005, והוגשו ראיות הצדדים בתצהירים, הצדדים הסכימו למתן פסק דין על פי סיכומים שיוגשו תוך ויתור על שמיעת עדויות. 

2.       התייחסות לחוות דעת המומחה

בע"א 1240,558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב(4) 565, סוקר השופט גולדברג את עמדת הפסיקה בשאלת שיקול דעתו והסתמכותו של בית המשפט על חוות דעת של מומחה שנתמנה בהסכמת הצדדים על ידי בית המשפט :

על שאלה זו השיב בית משפט זה כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...קביעותיו של בית משפט קמא הן בעיקר קביעות של עובדה שבית משפט זה איננו ממהר להתערב בהן, בעיקר כשמדובר בקביעות המתבססות על חוות-דעת של מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת בעלי הדין" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן נ' רבי ואח', (לא פורסם)).

בענייננו הוכנה, כזכור, חוות-הדעת על בסיס הסכמת הצדדים. הסכמה זו כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נימנו וגמרו ביניהם שחוות-הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה, כלפי בית המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות והמוסכמות על הצדדים. מכל מקום הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה נתונה לשופט היושב בדין:

משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות-הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139). 

לפיכך, בעיקרו של דבר אתבסס על חוות דעתו של המומחה המוסכם לגבי ממצאים שמצא, בכפוף לביקורת לפי טענות הצדדים במקרה מתאים.

3.       ליקויי הבניה

הצדדים מקבלים את חוות דעת המומחה. לסכום עלות התיקונים, 18,080 ש"ח,  יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית מיום קביעת המומחה, 19.8.02 ועד לתשלום המלא בפועל . 

הנתבעת טוענת כירוב הליקויים הם ליקויים שניתן לגלותם בבדיקה סבירה, ולמרות זאת לא ניתנה הודעה על ליקויים אלה אלא לראשונה במכתב מאוגוסט 98, ארבע וחצי שנים לאחר מסירת הדירה. אני מקבל את דברי התובע בתצהיר תשובות לשאלון כי הודיע בעל פה לנתבעת על הליקויים הנטענים, זמן סביר לאחר שנתגלו, עוד לפני אוגוסט 1998. יש לכך רמזים בראיות אחרות.  על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת בענין זה . 

4.       זכות התיקון:

אני מקבל את טענת התובעים, שניתנה לנתבעת אפשרות מלאה לבצע תיקונים החל מקבלת הדירה. הליקויים הופיע בפרוטקול המסירה, ולמרות טענת הנתבעת שליקויים אלו תוקנו, עיקר הליקויים מופיע שוב בחוות דעת המומחה המוסכם. מכאן שנסיונות התיקון של הנתבעת כשלו, למרות פניות חוזרות ונשנות בכתב ובעל פה מטעם התובעים. אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו מר תנעמי ביקש לבוא לתקן לאחר מכתב הדרישה של התובעים וסורב. זאת, משום שתשובת הנתבעת היתה דחייה של טענות התובעים, ולא הובאה עדות של אינג' רופא שנטען שליוה את מר תנעמי, ומכיוון שסביר להניח שבנסיבות אלו, אם היתה הנתבעת נתקלת בסירוב לתיקון, היתה מעלה זאת על הכתב, ומכתב כזה לא הוצג. בכך מיצתה הנתבעת את זכותה לתיקון לפי ע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה  נ (2) 858). על כן, אני דוחה את הטענה לנתבעת זכות לתיקון, ויש לקבוע את הפיצוי לפי העלות לתובעים.

איני מקבל את טענת המומחה שיש להוסיף 50% בגין עלות לדיירים על העלות לחברה, בנוסף על המע"מ. התוספת המקובלת היא 20%-25% ובמקרה הנדון, אוסיף 25%. 

5.       מע"מ

לפיצוי הנפסק לתובעים יש להוסיף מע"מ, שכן הם עומדים לשלמו לקבלנים שיתקנו את הטעון תיקון, ויש להשיב להם סכומים אלה בגדר הנזק .

6.       דיור חלופי

לפי חוות דעת המומחה, יש להחליף את הריצוף בכל חדרי השינה בדירה. ברור שבזמן זה לא ניתן יהיה לגור בדירה. המומחה לא קבע את הזמן הדרוש לתיקון, ולכן אני מעריך אותו ב- 10 ימים. התובעים לא הוכיחו את עלות הדיור החילופי, אך הם זכאים לדיור בלבד, ללא ארוחות, למשך 10 ימים. לא ידוע כמה ילדים יש להם, ולכן אניח שיש צורך בשני חדרי מלון, במלון ממוצע, ללינה בלבד. להערכתי, הפיצוי הראוי הוא 600 ש"ח ליום, ובסה"כ 6,000 ש"ח, כולל מע"מ, נכון להיום.