פסק-דין בתיק א 117109/01

מבוא

1.         התובע, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים ביום 15.5.01 כרוכב אופנוע בעת שנפגע מרכב.

התובע היה בדרכו למרינה בהרצליה בדרכו לעשות מבחן בכתב לצורך קבלת רישיון משיט 40 אשר מאפשר לעבוד כמשיט ספינות בשכר וכמדריך בבית ספר למקצועות הים.

התובע בוגר קורס חובלים וקורס קצינים והשכלתו הצבאית מעניקה לו רישיון משיט 60 שמשמעו האפשרות להשיט ספינות ללא שכר.

התובע שירת 6 שנים בצה"ל ולאחר שחרורו נסע לטיול בחו"ל למשך שנה וחצי. מששב נרשם ללימודי הנדסה באוניברסיטת תל אביב אך עזב לאחר סמסטר אחד וביקש להמשיך בעיסוקו בים. לשם כך פנה לבית הספר "דרך הים" על מנת לקבל רישיון משיט 40 והיה אמור להתחיל לעבוד בבית הספר לאחר שיעבור את בחינת ההסמכה.

2.         לאחר התאונה ובחלוף תקופת התאוששות, שב התובע לאהבתו הישנה, גלישת גלים. הוא נסע לקוסטה ריקה לשם כך וכיום מבקש לקבוע שם את מקום מושבו מתוך כוונה להקים שם עסק בתחום המלונאות. בין לבין עבד כמדריך בקלאב מד בתורכיה לרבות הדרכה על קטמרנים וכן כברמן בבר באיים הקנריים.

3.         עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשתי שאלות:

האחת, גובה הנזק.

השנייה, האם התאונה הינה תאונת עבודה ומכאן האם יש לנכות מכל פיצוי שייפסק לתובע תגמולי מל"ל תיאורטיים.

הפגיעה והנכות

4.         ממקום התאונה הועבר התובע לבי"ח איכילוב שם נבדק ובסופו של דבר אושפז למשך יומיים. בהמשך נמצא שבר פריקה של ליס פרנק בקרסול ימין.

התובע עבר ניתוח בבי"ח "הדסה" לאחר שביקש להנתח אצל מומחה לכף הרגל. את הניתוח עבר אצל ד"ר לונדון.

התובע היה מאושפז ב"הדסה" יומיים.

5.         כב' השופטת דודקביץ' מינתה את פרופ' היים כמומחה מטעם בית המשפט. פרופ' היים בדק את התובע ומצא כי התובע סבל משבר בעצמות הקוניפורמים האמצעי והלטרלי וכן מפריקה של מפרק הליס פרנק אשר בעקבותיה עבר ניתוח לשחזור הפריקה. כף הרגל הושמה בגבס למשך שלשה חודשים ולאחר מכן קיבל טיפולי פיזיותרפיה במשך חודשיים. המומחה מצא הגבלה בתנועות ה - MIDFOOT ושינויים בתחושה בגב כף הרגל. הוא מוצא לקבוע נכויות זמניות של 50% לתקופה שעד 14.8.01 כאשר בתוך אותה תקופה ישנן שתי תקופות קצרות של 100%, נכות זמנית נוספת של 20% עד ליום 30.10.01 ולאחריה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 49 (4) או סעיף 35 (1) ב למבחני המל"ל.

6.         המומחה מציין עוד כי התובע יידרש לעבור ניתוח נוסף להוצאת הברגים אשר ידרוש מנוחה של חודש ימים.

עוד הוא מציין כי התובע יזדקק לנעל וסנדל אורטופדיים אשר יותאמו במיוחד לרגליו של התובע וסך הכל זוג נוסף כל שנה.

7.         המומחה נשאל שאלות הבהרה על ידי ב"כ התובע. השאלות כוונו להצדיק את פנייתו של התובע לניתוח במסגרת פרטית. מתוך תשובותיו של המומחה עולה כי ככלל מדובר היה על שבר שיש לטפל בו בדחיפות. העובדה שהרופא שגילה את השבר בקופ"ח, עובד גם בבי"ח איכילוב ולכן יכול היה לטפל בו כירורגית גם במסגרת בית החולים, מלמדת שלא היה הכרח בפניה לניתוח במסגרת פרטית.

8.         המומחה נשאל שאלות הבהרה אף על ידי ב"כ הנתבעת. מתוך תשובותיו של המומחה עולה כי מצא הגבלה בתנועות מסוימות של חלק מהמפרקים בכף הרגל, גם אם לא בכולם. הוא מסביר כי העדר התנועות במפרקים הם המחיר של הכאב בעת הפעלה ביומכנית של כף הרגל. טווחי התנועות של המפרקים הקבועים הם קטנים מאד ועל כן אין אפשרות קלינית למדוד אותם. נכותו של התובע אינה מבוססת רק על תלונות סובייקטיביות אלא על עובדה אובייקטיבית שמסבירה את תלונותיו.

9.         המומחה לא נדרש לחקירה על חוות דעתו. לאחר שעברתי על חוות הדעת ועל תשובותיו לשאלות ההבהרה, ראיתי לאמץ את מסקנותיו של המומחה אשר מבוססות על דיון מלומד בממצאיו הקליניים של המומחה.

מכאן שנכותו הרפואית הצמיתה של התובע עומדת על 10% נכות.

הנכות התפקודית

10.        התובע טוען כי נכותו התפקודית גבוהה מנכותו הרפואית  אך בסופו של יום הוא מעמיד את חישוביו על בסיס הנכות הרפואית בתוספת 5% על חשבון תקנה 15 הגם שאין מדובר בקביעה של המל"ל. סך הכל מביא התובע בחשבון נכות בשיעור 15%.