פסק-דין בתיק א 1164/05

1.         עיריית קריית ביאליק (להלן: העירייה ) הגישה בקשה למינוי בורר בסכסוך שנתגלע בינה לבין העמותה לקידום השחייה והשחיינים קריית ביאליק (ע"ר) (להלן: העמותה ) בנוגע לקציבת שיעור דמי שימוש בגין שימוש שעושה העמותה בבריכת השחייה ובמתקנים הנלווים לה (להלן: הבריכה ), שהם בבעלות העירייה.

הרקע וההליכים הקודמים :

2.         בבעלות העירייה בריכת שחייה ומתקנים המהווים קומפלקס ספורט, הנושא שם " מרכז הספורט ע"ש צבי קרינלר ז"ל", בקריית ביאליק.

            העמותה שבאה בנעליה של מכבי קריית ביאליק, הינה אגודת ספורט הפועלת בתחום העירייה ומקיימת פעילות ענפה בתחום השחייה.

            בין הצדדים נחתם הסכם ביום 26/6/90. על פי אותו הסכם ניתנה זכות שימוש לעמותה בבריכה על פי התנאים המפורטים באותו הסכם (להלן: הסכם 90 ).

3.         בעבר בעקבות מחלוקות שהתעוררו בין הצדדים, בין היתר, בקשר לאופן השימוש בבריכה לרבות דמי השימוש שעל העמותה לשאת, פנו הצדדים לשני בוררים, ומאחר שאלה לא הגיעו לידי הכרעה והחזירו את כתב המינוי (ואף ויתרו על שכר טרחתם) מונה בורר חדש (כבוד השופט בדימוס, השופט בר).

ביום 2/4/95 נתן השופט בר פסק בוררות (להלן: פסק הבוררות ). פסק זה אושר ביום 23/5/95 על ידי כבוד השופט ד"ר (כתוארו אז) דן ביין, במסגרת ת"א 615/95 (להלן: פסק הדין ). הפסק אושר לאחר שבקשה לביטולו של הפסק (בקשה שהוגשה על ידי העירייה), נדחתה.

בפסק דין שניתן ביום 30/10/01, בת"א 670/95 אישר בית משפט זה (כבוד השופט י' גריל) כי העמותה באה בנעליה של אגודת מכבי קריית ביאליק, וזאת גם בנוגע לזכויות ולחובות הנובעות מפסק הבוררות, מכוח המחאת זכויות.

4.         במסגרת פסק הבוררות נקבעו עקרונות לצורך חישוב שיעור דמי השימוש.

העירייה הוציאה דרישה לעמותה לתשלום דמי שימוש. לטענתה מבוססת הדרישה על העקרונות שנקבעו בפסק הבוררות ושאושרו בפסק הדין.

העמותה סברה, כי אין הדרישה מיישמת את העקרונות שנקבעו בפסק הבוררות כנדרש, וכי היה על העירייה להקדים הליך של משא ומתן לצורך קביעת שיעור דמי השימוש, בטרם תוצא הדרישה.

לאור המחלוקת האמורה, הוגשה התובענה דנן.

5.         במקביל להגשת התובענה דנן למינוי בורר בסוגיית דמי השימוש, הגישה העירייה תביעה בבית משפט השלום בקריות (ה"פ 260/05), בטענה כי זכות השימוש בבריכה מכוח הסכם 90, באה לסיומה, מאחר שעל פי אותו הסכם, תקופת השימוש הייתה למשך 6 שנים בלבד.

            לטענת העירייה, נושא זה הוא נושא נפרד ואין בהגשתו במקביל כדי לפגוע בנושא דמי השימוש, אותו מבקשת העירייה להביא להכרעה בפני הבורר להליך זה.

טענות בעלי הדין:

6.         הצדדים אינם חלוקים בעצם החיוב הנובע מהסכם 90 למינוי בורר לצורך המחלוקת שנתגלעה בנושא דמי השימוש. המחלוקת היא, במועד המינוי וכן בנושאי המחלוקת אותם יש להעביר בפני הבורר.

            לטענת העמותה, טרם מוצה הליך המו"מ המתחייב הן מכוח ההסכם והן מפסק הבוררות המחייב - וככל שהיה בפסק כדי "לפרש" את הסכם 90, הרי שפסק הבוררות הוא כמתחייב. העמותה מדגישה עוד, כי היקף השימוש לרבות שיעור דמי השימוש, אינם יכולים להיעשות אלא על-פי פסק הבוררות המחייב. עוד טוענת העמותה, כי יש לכלול בנושאי הבוררות גם נושאים נוספים אחרים שהם במחלוקת בין הצדדים וכוללים, בין היתר, כספי התמיכה שהעמותה זכאית להם ושהעירייה נמנעת מלהעביר לעמותה, כספי תמיכה של המדינה באמצעות מינהל הספורט אשר גם אותם נמנעת העירייה מלהעביר לעמותה. כמו כן קיימת מחלוקת לגבי שימוש בחדר כושר חדש במתקני הבריכה.

7.         העירייה סבורה כי הליך המשא ומתן בנסיבות העניין יש לראותו כהליך שמוצה. כמו כן, אין היא פוסלת העלאת אותם נושאי מחלוקת הנובעים או קשורים להסכם 90.

דיון ומסקנות :

8.         בסעיף 5 להסכם 90 נקבע:

"התשלום עבור זכות השימוש בבריכה יקבע במו"מ נפרד בין העירייה לבין אגודת מכבי שחייה, מתוך התחשבות בשיתוף פעולה בין העירייה לבין אגודת מכבי שחייה בבניית הבריכה ובעצם העובדה שמכבי היא אגודה וולנטרית שלא למטרות  רווח".