פסק-דין בתיק א 11584/05

בפניי תביעה לתשלום הסכום של 600,000 ש"ח.

לאחר שמיעת העדים, בהקלטה, הוגשו סיכומים מטעם באי כוח הצדדים ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

מבוא:

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת שכרה נכס מקרקעין, המצוי ברחוב דרויאנוב 5 תל אביב, באגף המזרחי של קומה הרביעית, בבניין כלל, על פי הסכם שכירות מיום 3.12.98, (להלן: "המושכר"), לתקופה שמיום 1.10.98 ועד 30.9.04.

אין מחלוקת כי הסכם השכירות נכרת בין הנתבעת לבין הבעלים הקודם של המושכר, חברת כלל ניהול ונאמנות בע"מ.

אין מחלוקת, כי על פי תנאי ההסכם הייתה הנתבעת רשאית להאריך את תקופת ההסכם לארבע תקופות אופציה נוספות, בנות שנה כל אחת.

אין מחלוקת כי הנתבעת פינתה את המושכר, ביום 5.1.05.

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי למרות שעל פי הסכם השכירות היה על הנתבעת להודיע על מימוש תקופת האופציה עד ליום 30.3.04, הרי לא עשתה כן, ולמרות זאת המשיכה להחזיק במושכר, גם לאחר שהסתיימה תקופת השכירות.

התובעת טוענת, כי הנתבעת ביקשה הפחתה בדמי השכירות, ואף קיבלה את אותה הפחתה, לאחר שהיה ברור כי הנתבעת מממשת את האופציה, וככל שהנתבעת חוזרת בה ממימוש האופציה, הרי התובעת אינה מוכנה להסכים להפחתת דמי השכירות.

התובעת טוענת, כי אם תידחה טענתה כי הנתבעת מימשה את האופציה הרי היא זכאית לקבלת פיצויים מוסכמים בגין החזקת הנתבעת במושכר ללא הסכם ובלא לפנותו עם סיום הסכם השכירות.

התובעת טוענת, כי התובעת הסכימה להנחה בדמי שכירות לאור ההנחה כי הנתבעת ממשיכה בהסכם השכירות ומשלא המשיכה הרי יש לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא דמי השכירות לרבות הפרשי הצמדה וריבית.

התובעת טוענת, כי  גם לאחר שהנתבעת פינתה את המושכר לא פינתה אותו באופן מלא, אלא הותירה אחריה אנטנה סלולארית ששימשה אותה לצרכי מושכרים אחרים שלה בבניין, וכן מתקן להפרדת שומנים שהותירה אחריה, ובו עשתה שימוש במסגרת ניהול מסעדה במושכר.

לפיכך, עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת בתשלום מלוא סכום התביעה.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת, כי מעולם לא הודיעה על רצונה במימוש האופציה, והתובעת הייתה מודעת היטב לעובדה כי אין ברצונה לממש את האופציה.

הנתבעת טוענת, כי בחודש פברואר 2003, התנהלו מגעים בינה לבין התובעת להפחתת דמי השכירות, שאכן הופחתו. הנתבעת טוענת, כי ביקשה לקבל הצעת מחיר ביחס להמשך שכירת המושכר, אך התובעת נמנעה מלהעביר אליה כל הצעה.

הנתבעת טוענת, כי דמי השכירות שולמו ביחס לכל התקופה בהתאם למוסכם בינה לבין התובעת.

הנתבעת טוענת, כי שיעור דמי השכירות המופחתים עמד על סך של 51 ש"ח למ"ר בעוד שבסביבה ניתן היה לשכור נכסים במחיר של 25-27 ש"ח למ"ר. לאור זאת, נתבקשה תובעת להודיע מהי הצעתה ביחס למחיר דמי השכירות, לעניין המשך השכירות, על ידי הנתבעת.