פסק-דין בתיק א 115658/01

(על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט)

1.         ב"כ הצדדים, הסמיכוני ליתן פסק דין, על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כן הוסכם כי פסק הדין, ינומק בקצרה וינתן על בסיס תצהירי העדות הראשית, תיקי המוצגים, תחשיבי הנזק וטיעונים בכתב שהוגשו על ידי ב"כ הנתבעים והצדדים השלישיים.

2.         התובע מס' 1, (להלן: "התובע"), יליד 1944, עבד אצל הנתבעת מס' 1, סנו מפעלי ברונוס בע"מ, (להלן: "סנו").

התובעת מס' 2, (להלן: "התובעת"), ילידת 1947, הינה אשתו של התובע.

התובעים, הוזמנו לנשף חנוכה שאורגן על ידי סנו לעובדיה והתקיים ביום 9/12/99, באולמי דל וינו בע"מ- הנתבעת מס' 2, (להלן: "האולם").

הנתבעת מס' 3, הינה זמרת שהוזמנה להופיע בנשף. הנתבעת מס' 4, משמשת כאמרגנה ומנהלה של הנתבעת מס' 3 והנתבעת מס' 5, הינה חברה העוסקת בייצוג אמנים אשר ייצגה בנסיבות העניין את הנתבעת מס' 3 והפיקה את הופעתה, בארוע הנ"ל (להלן: "הנתבעים 5-3 או ה"זמרת" ו"כספית").

3.         כספית הגישה הודעת צד ג', כנגד עם גי.אס.אס גיניוס סיסטמס בע"מ, שהינה חברה העוסקת במתן שירותי הגברה (להלן: "חברת ההגברה"), אשר נשכרה על ידה, לצורך אספקת והרכבת מערכת ההגברה באירוע, וכנגד גדעון מליחי ומ.ג. שירותי נופש וארועים בע"מ, שנשכרו על ידי סנו, להפקת האירוע, (להלן: "המפיק"). המפיק, התקשר עם כספית, בהסכם שעניינו הזמנת הופעת הזמרת, בארוע (להלן: "ההסכם") ולטענת כספית, מכח ההסכם, מוטלת על המפיק, חובה לשפותה בגין כל סכום בו תחוייב.

סנו, הגישה הודעת צד ג', כנגד הנתבעים 3-5, כנגד המפיק, אשר נשכר על ידה לצורך הפקת הארוע וכנגד חברת ההגברה.

האולם, הגיש הודעת צד ג', כנגד המפיק וכנגד חברת ההגברה. 

4.         על פי הנטען והמתואר בתביעה ובתצהירי העדות הראשית של התובעים, במהלך הנשף, בעודם רוקדים על רחבת הריקודים, לצלילי הופעתה של הזמרת, נפל לפתע רמקול, אשר היה ממוקם על ארגז כחלק ממערכת ההגברה ופגע בראשו וברגלו של התובע וברגלה הימנית של התובעת, (להלן: "התאונה").

5.         בראשית הדברים יצויין כי המפיק הינו היחיד שכפר בטיעוניו, בעצם קרות התאונה. לא ראיתי לקבל טענה זו, מעצם העובדה שהעדים מטעם סנו והאולם, אשר היו נוכחים באירוע, לא הכחישו בתצהיריהם את עצם קרות התאונה ונספח טז' לתצהיר התובעת (מכתב סנו למנהל האולם מיום 17/12/99), אף מאשר את קרות התאונה, כמתואר. זאת ועוד, גם מתצהירו של מר גנות, מטעם חברת ההגברה, עולה כי לאחר ארוע התאונה, הבחין כי הרמקול העליון, תלוי על שרשרת האבטחה, אם כי לטענתו, הרמקול לא יכול היה ליפול מעצמו או מעוצמת הויברציה אלא בשל דחיפתו על ידי האורחים.

6.         לפיכך, ראיתי לקבוע כי התאונה, ארעה כנטען וכי האחריות לארוע התאונה, מוטלת על הנתבעים והצדדים השלישיים. בנסיבות העניין ובהעדר עדות פוזיטיבית כי לתובעים, היה חלק בנפילת הרמקול, לא ראיתי לחייבם בתרומת רשלנות.  

7.         אדון תחילה בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעים והצדדים השלישיים ולאחר מכן בשאלת גובה הנזק.

חלוקת האחריות

8.         לאחר שעיינתי בתצהירי העדות הראשית ושקלתי טיעוני ב"כ הנתבעים והצדדים השלישיים, ראיתי לבסס את חלוקת האחריות בין הנתבעים והצדדים השלישיים, על בסיס קווי היסוד הבאים:

א.         סנו, התקשרה עם המפיק, לצורך הפקת האירוע, מה שהטיל על המפיק, כגורם המקצועי בארגון אירועים את החובה לדאוג לארגון האירוע בכללותו, לרבות הצבת מערכת ההגברה, במיקום בטוח שאינו יוצר סיכון לקהל החוגגים או לחילופין, הצבת מחסומים או סדרנים שידאגו למנוע מצבים מסוכנים, כגון קרבת קהל החוגגים והרוקדים, למערכת ההגברה והרמקולים שהותקנו באולם.

            יחד עם זאת, סנו, כמעבידה של מרבית מאורחי האירוע, צריכה הייתה לפקח פיקוח עליון על קיום אמצעי זהירות ובטיחות נאותים, באירוע, אליו הזמינה את עובדיה ובני זוגם.

ב.         הטענה כי באירוע, השתתפו יותר אנשים מהמצופה והמוסכם, לא הוכחה ויצויין כי חשבונית התשלום עבור האירוע, אינה תומכת בטענה זו. מכל מקום, אין אינדיקציה לכך שמספר המשתתפים, עלה על התפוסה המותרת, באולם.

ג.          על האולם, מוטלת חובת זהירות כללית כבעל ומחזיק המקרקעין בהם נערך האירוע אם כי בנסיבות העניין, עולה כי האולם לא נטל חלק פעיל, בארגון התכנית האומנותית.