פסק-דין בתיק א 11552/04

תובענה זו עניינה בביטול חלקי של שניים מההסכמים שנערכו בין התובעת לבין הנתבעים, בעקבות פגמים שיתכן ונפלו בעת כריתתם.

רקע

1.         התובעת והנתבעים 1 ו-2 הינם רוקחים במקצועם (להלן: "התובעת") (להלן: "הנתבעים 1 ו-2").

             הנתבע 1 יקרא להלן : "שמש"

             הנתבע 2 יקרא להלן: "זאב"

"שמש" ו"זאב" יקראו להלן: "הנתבעים"

הנתבעת 3 הינה חברה העוסקת בניהול ו/או הפעלה של רשת חנויות בה נמכרים מוצרים שונים ו/או מופעלים בתי מרקחת  (להלן: "סופר פארם").

המחלוקת

2.         התובעת והנתבעים, רכשו ביחד בית מרקחת, שנמכר ב-2002 לסופר פארם, ובהתאם להסכם זה, זכאים שלושת הצדדים, התובעת והנתבעים, להתחלק בתקבולים שהתקבלו ושיתקבלו  על פי, אותו ההסכם.

התובעת טוענת, כי שמש לא היה שותף בבית המרקחת ואינו זכאי לתקבולים וכי היא אולצה ונאכפה שלא ברצונה לחתום על ההסכמים הקובעים חלוקה זו, ולכן יש לבטל חלוקה זו ולקבוע, כי רק היא וזאב זכאים לחלוק בתקבולים.

שמש טוען, כי היה מאז ומעולם שותף שווה, ולכן החלוקה שהוסכמה, הינה נכונה וצודקת ובכל מקרה, התובעת העלתה טענות אלו רק בערב חתימת ההסכמים ולנוכח התנגדותו,  נסוגה מדרישתה, וחתמה על ההסכמים, אותם יש לקיים ולכבד.

זאב תומך בעמדתו של שמש לפיה, כל אחד מהם זכאי לחלקו בהתאם להסכמים שנכרתו בין הצדדים.

3.         ביום 5.2.92 רכשו התובעת והנתבעים, בחלקים שווים, בית מרקחת הידוע בשם "בית מרקחת קיראון" שהיה בבעלותו של מר אדוארד גאונט (אצלו עבדו התובעת וזאב כשכירים) ועם רכישת הנכס נמשכה פעילות זו על ידי  הרוכשים החדשים  (להלן: "בית המרקחת").

4.         בית המרקחת תופעל בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 401/25 בגוש 6496   (להלן: "הנכס").

             מהסכם הרכישה של הנכס עולה, כי התובעת והנתבעים , רכשו ביחד את הנכס ואת המוניטין של בית המרקחת בו עבדו התובעת וזאב כשכירים.

             התמורה ששולמה בגין הנכס ובגין המוניטין, ננקבה בהסכם בנפרד (ראה סעיף 5 להסכם הרכישה).          

5.         ביום בו נרכש הנכס ( 5.2.92), ערכו ביניהם, התובעת והנתבעים  הסכם שיתוף בכל הנוגע לתפעול בית המרקחת שיופעל על ידם, בו נקבע בין היתר, כיצד יובא לכלל ביטוי חלקו של כל אחד מהשותפים השונים בנכס (להלן: "הסכם השיתוף").

כך למשל נקבע בסעיף 6 להסכם השיתוף, כי תפעול בית המרקחת ייעשה ע"י זאב והתובעת ואילו לגבי  שמש נקבע כי, לא יהיה מעורב בתפעול בפועל של בית המרקחת ולא יהיה לו חלק בהכנסות או בהוצאות השוטפות, אך יהיה זכאי לתמורה חודשית קבועה, בגין חלקו בנכס ובשותפות, ובסעיף קטן (ב) של אותו סעיף נקבע, כי  "למרות האמור בסעיף 6(א) ובגין זכויותיו של צד ג' (שמש- י.ש.) בנכס ובשותפות, ישלמו הצדדים א' ו-ב' לצד ג', מדי חודש בחודשו.........." (הדגשות שלי י.ש.).

6.         ביום 16.1.96, במסגרת הפעלת בית המרקחת, הקימו התובעת וזאב, כנראה גם מטעמי מיסוי, חברה בשם "בית מרקחת קיראון בע"מ", אשר הפעילה את בית המרקחת (להלן: "החברה").

התובעת וזאב היו מנהליה של החברה ואחזו כל אחד ב- 50% מהון מניותיה.

אין חולק, כי התובעת וזאב היו אלו שתפעלו בפועל ובאופן שוטף את בית המרקחת, ולטענתה של התובעת רק שניהם היו השותפים בעסק.  לטענתו של שמש, הוא היה שותף לא פעיל בעסק בית המרקחת- אך היה שותף לכל דבר ועניין, שעל פי סיכום עם שותפיו, זכויותיו וחובותיו בשותפות, מוצו והתמצו בקבלת תשלום חודשי קבוע.