פסק-דין בתיק א 11508/04

מבוא:

ראשיתה של תובענה זו בכתב תביעה בסד"מ בה עתר עבד אל חמיד חסונה (להלן:" חסונה") לחיוב מינהל מקרקעי ישראל מחוז המרכז (להלן: " המנהל") בפיצוי כספי בסך  של  242,251 ש"ח.

מרבית העובדות הנדרשות להכרעה אינן שנויות במחלוקת ואלה תוצגנה להלן:

1.         חסונה היה בעבר הבעלים והמחזיק בפרדס בשטח של 10,602 מ"ר (להלן:" המקרקעין").

2.         במהלך שנת 1994 נרכש הפרדס לצורכי ציבור בצו שפירסם שר האוצר והופקע מידיו של חסונה.

3.         חסונה הגיש תביעה לפיצוי כספי בגין ההפקעה לבית המשפט המחוזי בת"א בה.פ. 1668/97 (להלן:" ההליך הקודם").

4.         במסגרת ההליך הקודם גובש ב- 24.7.00 גובש הסדר בין חסונה למינהל לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 7.8.00 (להלן:" ההסדר").

5.         בהסדר התחייב המינהל לפצות את חסונה באמצעות מתן זכויות בחלק קרקע הידוע כמגרש 21 - A בשטח 2005 מ"ר המהווה חלק מחלקה 51 בגוש 3986 בלוד (להלן:" המקרקעין החלופיים").

6.         חסונה התחייב לפנות את הפסולת מהמקרקעין החלופיים בעלות של 200,000 ש"ח כאשר סכום זה יושב לו על ידי המינהל אם יתברר, במנגנון שנקבע בהסדר, כי אין על חסונה לשלם הפרשים עבור שווי עבור המקרקעין החלופיים (סעיף 5 א.2 להסדר).

7.         בפועל, הסתבר לאחר סיום הליכי קביעת שווי המקרקעין כי אין על חסונה לשלם למינהל הפרשי שווי.

עד כאן העובדות המוסכמות.

תמצית טענות הצדדים:

לטענת חסונה, הפר המינהל את ההסדר, בסירובו להשיב את עלות פינוי הפסולת כפי שהיה עליו לעשות עפ"י התחייבותו.

טענת ההגנה של המינהל בגינה ניתנה לו הרשות להגן הינה, כי הגם שחסונה פינה את הפסולת מהמקרקעין החלופיים, אין הוא זכאי להשבת עלות פינוי הפסולת הואיל וזו הועברה על ידו למגרש הסמוך.

הגדרת המחלוקת:

המחלוקת העובדתית מצומצמת אם כן ביותר ומתמקדת בשאלה עובדתית אחת פשוטה והיא אם הוכח כי העברת הפסולת בוצעה למגרש הסמוך.

על רקע מחלוקת עובדתית מצומצמת זו, נראה חלקו העיקרי של סיכום טענות המינהל (ראה סעיפים 1-10 לסיכומי המינהל) כבלתי רלבנטי לחלוטין לאחר שחסונה אינו מכחיש את עצם חובתו לפינוי הפסולת.

נטל ההוכחה:

סבורני, כי ההכרעה בשאלה העובדתית צריך שתעשה לאור ההנחה ולפיה, העול להוכחתה מוטל על המינהל דווקא כיוון שמדובר בטענה אנלוגית למה שמכונה בעגה המשפטית "הודאה והדחה".