פסק-דין בתיק א 11410/04

1.         לפני בקשה להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

2.         רקע עובדתי

            ענייננו בתביעה בגין נזקי גוף, מהם סבלה התובעת, לטענתה, בשל גילוי מאוחר של גידול מוחי.

            התובעת החלה לסבול מהתקפים אפילפטיים במהלך שנת 1986.

            ביום 8.10.96 הופנתה התובעת לבדיקת הדמיה של הראש - MRI , בה הודגם גידול גדול וממאיר במוח ימין. בתאריך 20.10.96 בוצע ניתוח להוצאת הגידול, לאחריו נאלצה התובעת לעבור טיפולי הקרנות וכימותרפיה.

3.         עתה הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה. לטענת הנתבעת, ההתרשלות כביכול החלה במועד בדיקתה הראשונה של התובעת אצל הנתבעת ביום 20.4.86. על כן, בהתאם להוראות סעיפים 5 ו - 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") התביעה מתיישנת כעבור 7 שנים, היינו בתאריך 20.4.93.

            לחלופין, לפי עמדת הנתבעת, עילת התביעה נולדה ביום 8.10.96, שאז לטענת התובעת אובחן הגידול בראשה, ואז התביעה מתיישנת כעבור 7 שנים, דהיינו ביום 8.10.03.

            אשר על כן הואיל והתביעה הוגשה ביום 8.1.04, קרי - לאחר תום תקופת ההתיישנות, דין התביעה להידחות על הסף.

4.         התובעת מתנגדת לבקשה. התובעת טוענת, כי לצורכי הדיון שבמחלוקת יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום 29.10.96, שהוא יום שחרורה של התובעת מבית החולים לאחר הניתוח להוצאת הגידול במוח.

            התובעת טוענת, כי מיום השחרור מבית החולים ובמשך זמן ניכר ביותר הייתה התובעת שרויה במצב קשה מבחינה פיזית ובעיקר קוגניטיבית ונפשית. בנסיבות אלה סבורה התובעת, כי יש להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות ולהתחיל למנות את תקופת ההתיישנות זמן ניכר לאחר גילוי הגידול, ומה גם שהמדובר באיחור של קצת למעלה מחודשיים.

5.         דיון

            סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כדלהלן:

            "6.       תחילת ההתיישנות

                        תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

            לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים.

            לכך יש לצרף ההסדר שבסעיף 8 לחוק ההתיישנות, לפיו -

            "8.       התיישנות שלא מדעת

נעלמו מן התובע עובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

            בדנן אף אם נלך לפי גישת התובעת, כי נעלמה ממנה העובדה, כי סובלת היא מגידול במוחה עד לחודש 10/96, עת בוצע MRI , הרי שממועד זה יש למנות 7 שנים, כך שהיה על התובעת להגיש תביעתה עד לחודש 10/03.