פסק-דין בתיק א 11312/03

א.         תמצית העובדות

1.         במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, היתה התובעת הבעלים של רכב מסוג ב.מ.וו 325 מ.ר. 08-510-81, שנת ייצור 1994 (להלן: "הרכב"), אשר בוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח בכיסוי מקיף החל מיום 01.09.02 וכלה ביום 31.08.03.

2.         ביום 21.04.03 בזמן שהתובעת עסקה באימון בחדר כושר הנמצא בקומת הקרקע של אחד מבתי הספר בנשר, נגנב הרכב ממקום חנייתו בסמוך לחדר הכושר. התובעת דיווחה על כך מיידית, הן למשטרה והן לנתבעת.

3.         לאחר שחקרה את האירוע, דחתה הנתבעת את דרישת התובעת לקבלת תגמולי הביטוח. במכתבה מיום 01.06.03 הודיעה הנתבעת כי היא דוחה את התביעה מחמת כך שלא שוכנעה באמיתות נסיבות האירוע כפי שנמסרו מפי התובעת ו/או בשל כך שמערכת המיגון לא הופעלה ו/או לא היתה תקינה טרם הגניבה. בנוסף, חוות דעת הבודק בבדיקת הפוליגרף שנערכה ביום 21.05.03 לבנה, הוא צד ג', היתה כי הגרסה שמסר בנוגע לנסיבות האירוע ותקינות המיגונים, הינה שקרית.

ב.         אירוע מקרה הגניבה

1.         זמן קצר לאחר האירוע, ביום 21.04.03 שעה 11:35, מסרה התובעת הודעתה לגבי הגניבה למשטרת ישראל. בהודעה זו סיפרה כי בהיותה בחדר כושר שאל אותה אחד המאמנים בשם עמית, אם הגיעה ברכב מסוג ב.מ.וו. כשהשיבה בחיוב, סיפר לה כי בחור בשם דניאל המתאמן בחדר הכושר סיפר לו כי ראה שני בחורים בריונים בקרבת הרכב. התובעת עלתה מייד לחניה שאז גילתה כי הרכב נגנב. במשטרה נשאלה לגבי זהותם של אותם עדים - עמית ודניאל והשיבה כי עמית הינו מנהל חדר הכושר ודרכו ניתן גם להגיע אל דניאל.

2.         זמן קצר לאחר אירוע הגניבה, מסרה התובעת ביום 28.04.03 הודעה מפורטת לחוקר מטעם הנתבעת (ההודעה צורפה לתצהיר החוקר מר אביעד גבע - נ/3). בהודעה זו המתפרסת על פני 6 עמודים גוללה התובעת את כל העובדות והפרטים הידועים לה. תשובותיה היו ברורות ומפורטות.

3.         בתצהיר עדותה הראשית (ת/1) תיארה התובעת את השתלשלות האירועים שקדמו לגניבת הרכב כדלקמן:

"בתאריך 21.04.03 עת שהותי במכון כושר בנשר, נגנב רכבי במגרש החניה הסמוך לחדר הכושר והודעה על כך נמסרה למשטרה ולנתבעת... הרכב הוחנה על ידי במגרש החניה ומערכת המיגון אשר היתה למיטב הכרתי תקינה לחלוטין, הופעלה על ידי באמצעות השלט. מפתחות הרכב הוכנסו על ידי לתיקי ונמצאו שם גם לאחר הגניבה" .

4.         בחקירתה הנגדית בפניי חזרה התובעת על עיקרי דבריה. עדותה עשתה עלי רושם מהימן ולא מצאתי לפקפק ביושרה ואמינותה. גרסתה היתה מפורטת למדיי, אגב ציון שמם של עדים נוספים שאמנם לא נכחו בשעת המעשה, אך היו עדים לאופן בו גילתה את דבר הגניבה. בנסיבות, לא מצאתי יסוד לטענת הנתבעת כי לא הוכח אירוע הגניבה. ודוק - הרכב לא נמצא עד היום והמשטרה אשר קיבלה לידה את פרטי האירוע, לא הצליחה לעלות על עקבותיו.

5.         בנוסף, מעדותה של התובעת עולה כי הושקעו ברכב אביזרים ותוספות כגון גגון נפתח מערכת סטריאו ומערכת מסוג "ינשוף" שהוספה למיגון שהיה קיים ברכב במועד רכישתו. כמו כן, דאגה התובעת לתקן את מערכת המיגון כל אימת שנתגלתה בה תקלה ולאחרונה זו תוקנה על ידה ימים ספורים לפני אירוע הגניבה. הדעת נותנת כי אילו היתה לה יד בהעלמת הרכב, לא היתה משקיעה מכספה ברכב, ולא היתה טורחת לתקן את מערכת האזעקה זמן קצר לפני הגניבה.

6.         על יסוד האמור אני קובע כי הרכב אכן נגנב בנסיבות שתוארו מפי התובעת.

ג.          תקינות מערכת המיגון

1.         במפרט לפוליסה שהוציאה הנתבעת נקבע בין היתר כי מוצהר ומוסכם כי כיסוי גניבה ופריצה מותנים בהתקנת מערכת מיגון ובשמירת תקינותה והפעלתה בכל עת שהרכב ללא נהג. התובעת נדרשה להמציא לנתבעת אישור לגבי תקינות מערכת המיגון מאת אחד המוסכים הכלולים ברשימה שנמסרה לידיה (ת/2). ביום 09.09.02 נמסר לתובעת אישור מעם אחד המוסכים שברשימה הנ"ל, לגבי תקינות המיגון הנדרש והמתחייב על פי הפוליסה, וזאת לאחר שברכב הותקן רכיב נוסף הנקרא "ינשוף". אין חולק כי אישור זה (צורף כנספח לתצהיר התובעת) הועבר לידי הנתבעת.

            די בכך על מנת לקבוע כי במועד כריתת ההסכם הביטוחי היה מותקן ברכב מיגון כמתחייב על פי תנאי הפוליסה. מכאן, שטענות הנתבעת כי מדובר במערכת ישנה, בלתי מתאימה וכזו שאינה עומדת בדרישות הפוליסה, דינן להדחות.

2.         לעניין תקינות מערכת המיגון סמוך למועד אירוע הגניבה, סיפרה התובעת בתצהיר עדותה הראשית (ת/1) כדלקמן:

"אני מצהירה כי ככל שיכולתי להבחין, עת נתגלתה תקלה במערכת המיגון, מייד עשיתי לתיקונה וללא פשרות וזאת מעבר לכך שהמערכת הותקנה ונבדקה על ידי נציגי הנתבעת. עוד אוסיף כי כשבוע לפני מועד הגניבה היתה תקלה בשלט ומייד ניגשתי למתקין מטעם החברה בשם ג.ג. שירותי רכב אשר עשו לתיקונה, וללא חיוב כספי כלשהו. אדגיש כי עובר למועד הגניבה בתאריך 21.04.03 מערכת המיגון היתה תקינה וזכורים לי היטב הצפצופים אשר נשמעו ממנה בעת הפעלתה טרם כניסתי למכון הכושר".

בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי בשנה שקדמה לאירוע נתגלו מספר תקלות במערכת האזעקה שברכב, ואשר הצריכו פנייתה למוסך המורשה מטעם הנתבעת. וכך בלשונה (עמ' 7 שורה 3 לפרוטוקול):

"למערכת האזעקה היו בעיות - לפעמים היא היתה צופרת כל הזמן.  הלכתי למתקין. הוא לא נתן לי אישור. הייתי אצלו כמה פעמים בשנה שקדמה לאירוע. התקלה חזרה על עצמה. הוא היה צריך לפרק את מערכת האזעקה והוא פירק אותה כי זה הפריע לי כל פעם שצפצף. אני חושבת שכאשר הוא פירק הוא הרכיב מערכת אזעקה אחרת. איני יודעת איזה מערכת אזעקה הוא התקין... אתה שואל מתי בפעם האחרונה לפני שהרכב נעלם היו לי בעיות עם האזעקה אני משיבה שבערך שבוע, יומיים. הבעיות שהיו יומיים לפני הגניבה התבטאו בכך שהאזעקה צפרה כל הזמן. לא נטרלתי את האזעקה. מחדר הכושר ירדתי ישר אליו".