פסק-דין בתיק א 1126/04

פתח דבר

1.         התובע-הנתבע שכנגד מר ישראל פלדמן (להלן: " פלדמן"), עוסק החל משנת 1967 בתחום השילוט ופרסום חוצות. בשנת 1985 הקים פלדמן, בשיתוף עם מר יצחק דלאל (להלן: " דלאל"), את חברת מאור שילוט חוצות ופרסום מואר בע"מ (להלן: " מאור") - חברה פרטית שעיסוקה הוא בשילוט ופרסום חוצות; ולמן הקמתה פלדמן ודלאל החזיקו כל אחד ב- 500 מניות רגילות של מאור שהיוו 50% מן ההון המונפק והנפרע שלה, ואף ניהלו אותה במשותף (ראו סעיפים 2-4 לתצהירו של פלדמן מיום   11/8/05, להלן: " תצהיר פלדמן"). 

            הנתבעת 2, רפיד ויז'ן בע"מ, היא חברה ציבורית שפועלת גם היא בתחום השילוט ופרסום חוצות, והתמחותה היא בפרסום על גבי מסכים אלקטרוניים (להלן: " רפיד ויז'ן"). בחודש ינואר 2002 התמזגה רפיד ויז'ן עם חברת רפיד שילוט חוצות בע"מ, שמתמחה מצידה בפרסום על גבי שלטי ענק (להלן: " רפיד שילוט"), ורפיד ויז'ן למעשה קלטה לתוכה את רפיד שילוט. (ראו סעיף 5 לתצהירו מיום 17/1/06 של מר שמשון מרפוגל, יו"ר הדירקטוריון של רפיד ויז'ן; להלן: " מרפוגל" ו-" תצהיר מרפוגל". תעודת מיזוג צורפה כנספח יח לתצהיר פלדמן).

            הנתבע 1-התובע שכנגד, עו"ד יוסי כהן (להלן: " עו"ד כהן"), שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה ובמשך שנים רבות כעורך דינן וכיועצן המשפטי של רפיד ויז'ן ורפיד שילוט (ראו סעיף 6 לתצהיר מרפוגל וסעיף 5 לתצהירו מיום 23/11/05 של עו"ד כהן, להלן: " תצהיר עו"ד כהן").

2.         ביום 15/11/01 חתמו פלדמן מצד אחד ורפיד שילוט מצד שני על הסכם שהוכתר "הסכם לרכישת מניות", שבמסגרתו הקנה פלדמן לרפיד שילוט זכות סירוב ראשונה לרכוש את מחצית המניות במאור שפלדמן עמד לרכוש מדלאל שותפו (להלן: " ההסכם העיקרי"; צורף כנספח ה לתצהיר פלדמן). אין מחלוקת כי עו"ד כהן שימש כבא כוחו של פלדמן לצורך ההתקשרות בהסכם העיקרי, אף על פי ששימש באותו מועד ובאופן קבוע גם כפרקליטה של רפיד שילוט.

            במסגרת התובענה שבפניי טוען פלדמן כי עו"ד כהן ורפיד שילוט עשו יד אחת במטרה לאפשר לאחרונה להשתלט על מאור מבלי לשלם לפלדמן תמורה ראויה: עו"ד כהן מצידו גרם ברשלנות ותוך הפרת חובה חקוקה האוסרת על עורך דין להימצא במצב של ניגוד עניינים, לכך שפלדמן התקשר עם רפיד שילוט בהסכם העיקרי, אף על פי שהסכם זה לא היה בטובתו ולא שירת את האינטרסים שלו; ורפיד שילוט מצידה ניצלה את ניגוד העניינים בו היה נתון עו"ד כהן בעת ההתקשרות בהסכם העיקרי על מנת לשים ידיה על מאור מבלי לשלם לפלדמן תמורה של ממש, ואף כדי להפר את הוראותיו של הסכם זה. משכך, לטענתו של פלדמן על עו"ד כהן לפצותו בגין הפסדי הממון שנגרמו לו כתוצאה מהתקשרותו בהסכם העיקרי בסכום של 6,412,297ש"ח - מתוכם סך של 4,681,000ש"ח ביחד ולחוד עם רפיד ויז'ן (להלן: " התביעה").

            יובהר כי עם מיזוגן, רפיד ויז'ן קיבלה על עצמה את כל התחייבויותיה של רפיד שילוט - ומשכך התביעה הוגשה נגדה תחת רפיד שילוט.

            עו"ד כהן ורפיד ויז'ן (יחדיו יכונו להלן: " הנתבעים") מכחישים את טענותיו החמורות של פלדמן כלפיהם, ולגרסתם כל יסודן של טענות אלה הוא בטעות מצידו של פלדמן בנוגע לכדאיותה של העסקה.

כמו כן, עו"ד כהן הגיש נגד פלדמן תביעה שכנגד, בה הוא טוען כי פלדמן לא שילם לו את מלוא שכר טרחתו בגין ייצוגו בניסוח ההסכם העיקרי ובהוצאתו מן הכוח אל הפועל וכל הכרוך באלה. משכך, בתביעה שכנגד עותר עו"ד כהן כי בית המשפט יחייב את פלדמן לשלם לו 131,625ש"ח בגין שכר טרחה (להלן: " התביעה שכנגד").

אפנה תחילה לתיאור העובדות וגרסת כל אחד מהצדדים, אשר בשל מורכבותן וחשיבותן להכרעה בסכסוך נושא הדיון שבפניי, הארכתי בתיאורן.

רקע עובדתי וגרסאות הצדדים

3.         בשלב כלשהו לאחר היווסדה של מאור יחסיהם של פלדמן ודלאל עלו על שרטון, שאז פנה פלדמן לראשונה לעו"ד כהן לקבלת יעוץ משפטי בנוגע לסכסוך עם דלאל. בשנת 1995 הפנו פלדמן ודלאל סכסוך נוסף שהתגלע ביניהם, בקשר עם ניהולה של מאור, לבוררות בפני כבוד השופטת בדימוס שרה פריש (להלן: " הבוררת"); ופלדמן בחר לייצג את עצמו בחלקו הארי של הליך הבוררות ולא הסתייע לצורך כך בשירותיו של עו"ד כהן או עורך דין אחר (ראו סעיף 9.1 לתצהיר פלדמן וסעיף 7 לתצהיר עו"ד כהן). טרם שניתן פסק הבוררות, בראשית שנת 1996, הגיעו פלדמן ודלאל להסכם פשרה בנוגע לאופן שבו מאור תנוהל על ידם (להלן: " הסכם הפשרה"; סומן נ/1). במסגרת הסכם זה הוסיפו פלדמן ודלאל וקבעו כי במידה שחילוקי דעות נוספים יתגלעו ביניהם בהמשך, כל אחד מהם יהא רשאי להודיע למשנהו בכל עת כי ברצונו לנהל "התמחרות" לרכישת חלקו של האחר במאור - התמחרות שתיערך בפני הבוררת ובמהלכה כל אחד מהצדדים יציע הצעות מחיר לרכישת מחצית מניות מאור שהוחזקו בידי הצד השני, והצד שיציע את ההצעה הסופית הגבוהה ביותר ירכוש את מניותיו של הצד האחר ויטול לידיו את השליטה המלאה בחברה; ועוד נקבע כי המחיר המינימאלי לרכישת מניותיו של הצד השני יהיה 500,000$ (להלן: " ההתמחרות", ראו סעיף 9.1-9.7 להסכם הפשרה).

            ביום 15/7/01 הודיעה הבוררת לפלדמן בכתב כי דלאל פנה אליה בבקשה לערוך התמחרות, ומשכך היא תיערך בפניה ביום 12/8/01 (ההודעה צורפה כנספח ב לתצהיר פלדמן). מספר ימים לאחר שקיבל את הודעת הבוררת בנוגע לקיום ההתמחרות פנה פלדמן לעו"ד כהן, הציג בפניו את הסכם הפשרה, וביקש ממנו לעשות כל שביכולתו על מנת למנוע או לעכב את ההתמחרות - מאחר שלא היה בידיו אפילו הסכום המינימאלי הדרוש להשתתפות בה (500,000$ כאמור); והמשמעות היא, שמצד אחד הוא לא יוכל לרכוש את חלקו של דלאל במאור ומצד שני הוא גם לא יוכל להציע הצעת מחיר גבוהה דיה על מנת לגרום לדלאל לרכוש את מניותיו של פלדמן במחיר שמשקף את שוויין האמיתי.

4.         בנקודה זו נטושה בין הצדדים לתובענה מחלוקת עקרונית: פלדמן טוען כי הוא הבהיר לעו"ד כהן כי רצונו היה למכור את מניות מאור שבבעלותו לדלאל, ועל כן הוא היה זקוק למימון שיאפשר לו להציע הצעת מחיר גבוהה שתגרום לכך שהמחיר שישולם לו בסופו של דבר על ידי דלאל ישקף את שוויין האמיתי של מניותיו; ואילו עו"ד כהן טוען כי חפצו של פלדמן היה לרכוש את מניותיו של דלאל ולהמשיך בניהולה של מאור, ומאחר שפלדמן ידע כי עו"ד כהן משמש כפרקליטה של רפיד שילוט הוא ביקש ממנו "לשדך" בינו לבינה - מתוך כוונה שרפיד שילוט תעמיד לפלדמן מימון לרכישת מניותיו של דלאל, ולאחר שיזכה בהתמחרות יועברו מניות אלה לרפיד שילוט והיא תהפוך לשותפתו של פלדמן בבעלות ובניהול מאור (ראו סעיפים 10.1-10.2 לתצהיר פלדמן וסעיף 7 לתצהיר עו"ד כהן).

            עו"ד כהן פעל לדחיית מועד ההתמחרות, ובמקביל פנה למר איציק בן עזרא, אשר היה באותו מועד הבעלים והמנהל של רפיד שילוט (להלן: " בן עזרא"), והציע לו להעמיד מימון כאמור להשתתפותו של פלדמן בהתמחרות (ראו סעיף 12 לתצהיר פלדמן וסעיף 5 לתצהירו של בן עזרא מיום 8/11/05, להלן: " תצהיר בן עזרא").

            פלדמן מצידו שמח ליוזמתו של עו"ד כהן להיפגש עם בן עזרא, אשר היה מוכר לפלדמן מזה שנים רבות מתוקף פעילותם המשותפת בענף פרסום החוצות. עם זאת הוא טוען, כי במועד זה וגם לאחר מכן הוא לא ידע ולא נאמר לו כי עו"ד כהן משמש כעורך דינה של רפיד שילוט. עוד לגרסתו של פלדמן, בפגישה שנערכה בסמוך לאחר פנייתו של עו"ד כהן לבן עזרא, בה השתתפו השלושה, הוסכם כי רפיד שילוט תעניק לפלדמן "גיבוי להתמחרות" כלשונו של פלדמן, קרי - תעמיד לרשותו סכום כסף על מנת שיוכל באמצעותו להעלות את התמורה שיקבל מדלאל עבור מניותיו במאור במהלך ההתמחרות; ובפגישה שנייה שבה נכחו השלושה הוסכם כי בתמורה למימון כאמור פלדמן ישלם לרפיד שילוט 7.5% מהסכום שהוא יקבל מדלאל עבור מניות מאור (ראו סעיפים 11.1-11.5 לתצהיר פלדמן).

            לעו"ד כהן ולבן עזרא גרסה שונה: לטענתם, הסיבה היחידה שבגללה פנה פלדמן מלכתחילה לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד כהן היא בגלל שידע שהוא מייצג באורח קבע את רפיד שילוט, וקיווה כי עו"ד כהן ישכנע את בן עזרא לסייע לו בהתמחרות ולרכוש את חלקו של דלאל במאור; והעובדה שעו"ד כהן היה עורך דינה של רפיד שילוט ממילא עלתה גם במהלך כל אחת מהפגישות שקיימו הצדדים והיתה גלויה וברורה לכל. עו"ד כהן ובן עזרא מדגישים כי הנושא העיקרי שנדון בפגישות שערכו השלושה היה רכישת חלקו של דלאל במאור על ידי רפיד שילוט (ראו סעיפים 11-12 לתצהיר עו"ד כהן וסעיפים 4-5 לתצהיר בן עזרא). 

            לאחר ששמע את פרטי העסקה שהוצעה לו, בן עזרא דיווח על אודותיה למרפוגל - שכן רפיד שילוט עמדה בפני מיזוג עם רפיד ויז'ן - והשניים גילו עניין בעסקה זו והחליטו לנהל משא ומתן עם פלדמן (ראו סעיף 9 לתצהיר מרפוגל).

5.         בשלב זה, ובמשך כארבעה חודשים, ניהלו פלדמן מצד אחד ובן עזרא ומרפוגל מצד שני משא ומתן אינטנסיבי לקראת התקשרותם בהסכם העיקרי. במסגרת זו נערכו פגישות רבות בנוכחותם של הצדדים ועו"ד כהן, או מי מהם, ואף הוחלפו מספר טיוטות להסכם העיקרי (צורפו כנספחים ד1-ד6 לתצהיר פלדמן). בסופו של דבר, וכפי שכבר צוין, ביום 15/11/01 חתמו פלדמן ורפיד שילוט על ההסכם העיקרי, ומפאת חשיבותו לדיון אפרט להלן את עיקריו.