פסק-דין בתיק א 11244/07

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 10,100 ש"ח. 

התובעים 1 - 3, הינם הרוכשים של נכס מקרקעין ברחוב שוקן פינת רחוב קיבוץ גלויות בעיר תל - אביב לפי הסכם מכר אשר נחתם בחודש מאי לשנת 2006.

הנכס האמור נמכר על ידי הנתבעים 1 - 4.

במהלך הזמנים האמורים החזיקה בנכס שוכרת, הנתבעת 5 כאשר הנתבעים 6 - 7  היו הערבים לקיום כל התחייבויותיה. בין היתר, הייתה לנתבעת 5 הזכות להחזיק בנכס עד לסוף לאמצע חודש נובמבר לאותה השנה. בהתאם להסכם המכר נשלח לנתבעת 5 מכתב המחאת זכויות המזכה את התובעים בדמי השכירות בנכס במקום הנתבעים 1 - 4.

עם זאת, נדהמו התובעים כאשר הופנו על ידי הנתבעים השונים מן האחד אל השני כאשר כל צד דוחה את טענותיו של האחר לעניין חבותו בכל הנוגע לשכר הדירה. הנתבעת 5 אכן הסדירה את דמי שכר הדירה של החודשים יולי - ספטמבר עם התובעים, אולם לעניין תשלום דמי השכירות של חודש יוני טענה הנתבעת 5 כי הכספים כבר הועברו כדבעי לנתבעים 1 - 4. הלה טענו כי השיקים שנמסרו לידיהם עבור חודש שכירות זה חוללו על ידי הבנק מחמת הוראת ביטול ומשכך אלו הפנו את התובעים חזרה אל הנתבעת 5 יחד עם הערבים, הנתבעים 6-7 לשלם את הכספים ישירות לידיה.

כאשר הבינו התובעים כי אין בידם כל ברירה, הגישו תביעה זו כנגד כל הסובבים.

הנתבעים כולם הכחישו שחייבים דבר לתובעים. מצד אחד, הנתבעים 1 - 4 טענו כי קיבלו לידיהם את השיקים בגין דמי השכירות מהנתבעים 5-7 אולם הם נרשמו תחת הכיתוב "למוטב בלבד" אשר מנע את גלגולם לתובעים. הנתבעים 5-7 טענו בכתב הגנתם כי אכן קיבלו את מכתב המחאת הזכויות ואף פעלו בהתאם אולם עובר לקבלתו כבר העבירו את דמי השכירות לנתבעים 1 - 4.

בתאריך ה - 06/01/08 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, הוצע לצדדים כי יתנו לבית המשפט לפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.

יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים 1 - 4, לשלם לתובעים לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 5,400 ש"ח (כולל מע"מ) ואת הנתבעים 5-7 בסך של      3,600 ש"ח (כולל מע"מ). בנוסף, ישלמו הנתבעים 1 - 4 לתובעת מחצית מהוצאות המשפט וכן סך של  540 ש"ח + מע"מ  בעבור שכ"ט עו"ד והנתבעים 5 - 7 ישלמו מחצית מהוצאות המשפט וכן סך של 360 ש"ח + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.  

ב"כ התובעים תמציא לנתבעים כולם חישוב מדוייק לתשלום תוך 14 יום בטרם ייפתח  תיק הוצאה לפועל.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ג בשבט, תשס"ח (30 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.