פסק-דין בתיק א 11212/04

מבוא

1.         התובע הוא צלם במקצועו. התובע צילם תמונות של מנות המוגשות במסעדות שונות בעיר אילת, לשם פרסומן במגזין Dinner Info, מדריך בילויים קולינרי באילת, המצוי בבעלותו. לימים, פורסמו צילומים מעשה ידיו של התובע בעיתון ידיעות אילת (להלן: "העיתון"), המצוי בבעלותה של הנתבעת. הפרסום נעשה במדור "ללקק את השפתיים" במועדים שונים בשנת 2002. בעקבות פרסומים אלה הוגשה התביעה שבפניי.

2.         התובע טען בתביעתו כי הוא בעל זכויות היוצרים בעשרה צילומים שפורסמו בעיתון, וכי הפרסום בעיתון נעשה תוך הפרה של זכויות אלה, ותוך הפרת זכותו המוסרית בצילומים, קרי, בלא אזכור שמו כמי שצילם את הצילומים. התובע תבע פיצוי כולל בסך 200,000 ש"ח, הואיל והוא זכאי לדבריו לפיצוי בסך של 20,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק, בגין כל מעשה הפרה.

3.         הנתבעת הכחישה מכל וכל את טענותיו של התובע. הנתבעת טענה כי בבדיקה שנערכה עם בעלי המסעדות בטרם פורסמו הצילומים בעיתון, נאמר לנציג העיתון כי זכויות היוצרים בצילומים שייכות למסעדות שמסרו את הצילומים לעיתון. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בשיחה שנערכה עם התובע קודם לפרסום, הוא הודיע כי אין הוא מעוניין במתן קרדיט לצילומים וכי מכר את זכויותיו בהן. הנתבעת טוענת כי פעלה בתום לב על יסוד המצגים של בעלי המסעדות שמסרו לה את הצילומים.

הנתבעת שלחה הודעות לצד שלישי כלפי המסעדות שמסרו לה לטענתה את הצילומים לשם פרסום בעיתון. בסופו של דבר נמחקו הודעות אלה, למעט ההודעה שכוונה כלפי אדי חץ, הבעלים של המסעדה הנקראת "המחבוא של אדי".

4.         בתום שמיעת הראיות בתיק הגיעו בעלי הדין לכלל הסכמה לפיה הצדדים יסכמו טענותיהם בכתב ולאחר מכן בית המשפט יפסוק לפשרה לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, כאשר סכום פסק הדין לא יפחת מסך של 5,000 ש"ח ולא יעלה על סך של 125,000 ש"ח. עוד הוסכם על מחיקת ההודעה לצד שלישי המכוונת כלפי אדי חץ. הצדדים ביקשו כי פסק הדין יהיה מנומק.

5.         הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התביעה מתייחסת לשמונה צילומים בלבד, ולא לעשרה צילומים. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי במהלך עדותו הודה התובע כי מכר את הזכויות בחמישה צילומים לבעלי המסעדות שהזמינו את הצילומים, ואלה הם הצילומים שפורסמו במסעדות קולומבוס, קאזה דו ברזיל ובוסטון פיש אנד גריל.

            באשר לתמונה שצולמה במסעדת לה- טריקולור של מלון מרידיאן, הסתמכה הנתבעת על הצהרתו של מנהל המסעדה, אלכסנדר מיידניק, לפיה הזכויות בתמונה נמכרו למסעדה. הוא הדין באשר לתמונה שצולמה במסעדת המחבוא של אדי. על כן, עומדת לה הגנת תום הלב לפי ס' 8 לחוק זכות יוצרים.

            באשר לתמונה שצולמה במסעדת ג'ירף, הנתבעת מודה כי אין לה ידיעה באשר לנסיבות הפרסום.

            הנתבעת מוסיפה וטוענת כי קיימים ברשותה חמישה צילומי מקור אשר הועתקו לעיתון, ומכאן שצילומים אלה לא הועתקו מתוך ה- Dinner Info.

            בענין הזכות המוסרית, הנתבעת טוענת כי עובד העיתון, מאיר אוחיון, שאל את התובע האם הוא מעוניין בקרדיט על הצילומים, אך נענה בשלילה, בנימוק שפרסום הצילומים בעיתון רק יועיל למסעדות ולתובע עצמו לא ייגרם כל נזק. התובע היה אדיש לפרסומים בעיתון ורק כאשר פורסמה בטעות התמונה שצולמה במסעדת ג'ירף, עם כיתוב שגוי כאילו צולמה במסעדת יקימונו, החליט למחות על הפרסומים.

            הנתבעת טוענת כי הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בס' 3א' לפקודת זכות יוצרים מתייחס אך ורק להפרת הזכות הקניינית, ולא להפרת הזכות המוסרית. במקרה דנן, קיימת רק תמונה אחת, היא התמונה שצולמה במסעדת ג'ירף, המצדיקה פיצוי בגין הזכות הקניינית.

            באשר לזכות המוסרית, הנתבעת טוענת כי החוק אינו קובע פיצוי סטטוטורי בגין הפרתה, ובפסיקת בתי המשפט מקובל לפסוק פיצוי בסכומים הנעים בין 100 ש"ח לבין 5,000 ש"ח בגין הפגיעה בזכות זו. במקרה דנן מדובר בהפרה אחת בלבד ולא בשמונה הפרות נפרדות.

6.         התובע טוען בסיכומיו כי המסעדות היו רשאיות לעשות שימוש בצילומים אך ורק במסגרת פרסום יזום על ידן, ואילו במקרה דנן מדובר בפרסום שהעתון עצמו יזם, במסגרת מדור מערכתי. לפרסום כזה לא ניתנה הסכמתו. התובע טוען עוד כי לא הוזמנו עדים רלבנטיים (אבי כראל ואלכסנדר מיידניק) כדי לבסס את טענת ההגנה לפיה בעלי המסעדות מסרו לנתבעת את הצילומים ואמרו לה שהזכויות בצילומים הן שלהם.

התובע מצביע על עדותו של אדי חץ, לפיה לא היה הבעלים של הצילום שהעיתון פרסם וכי לא נשאל דבר על ידי נציג העיתון קודם שהפרסום נעשה.

            בענין הזכות המוסרית, התובע טוען כי אין כל הגיון בגרסתו של מאיר אוחיון לפיה התובע ויתר על מתן קרדיט.

            באשר לפיצוי הסטטוטורי, התובע טוען כי מדובר בשמונה מעשי הפרה העומדים כל אחד בפני עצמו, הואיל ומדובר בשמונה צילומים שונים ובשמונה פרסומים מפירים, ועל כן הוא זכאי לפיצוי בסך 160,000 ש"ח (שמונה מעשי הפרה כפול 20,000 ש"ח להפרה). בנוסף הוא זכאי לפיצוי דומה בסך 160,000 ש"ח בגין שמונה הפרות של הזכות המוסרית.

דיון

7.         באתי לכלל מסקנה כי התובע הוכיח את הפרת זכות היוצרים הקניינית בתמונה שצולמה במסעדת ג'ירף, ולמעשה, אפילו הנתבעת אינה חולקת על כך. פרסום זה גרם מבוכה ממשית לתובע, שכן הצילום פורסם בטעות כצילום שנעשה במסעדת יקימונו המתחרה, וברי איפוא שלא מסעדת ג'ירף היא שמסרה את הצילום לעיתון, אלא מדובר בהעתקה מתוך המגזין Dinner Info.