פסק-דין בתיק א 11174/08

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 11,458 ש"ח. 

גילאור חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (להלן: "התובעת 1"), הינה חברה הרשומה בישראל  העוסקת בין היתר במכירת מערכות אלקטרוניות לרבות אזעקות לבתי עסק.

א.א. מוקד 101 בע"מ (להלן: "התובעת 2") הינה חברה הרשומה בישראל  העוסקת בין היתר במתן שירותי מוקד ממוחשב.

התקופה המדוברת נמנתה שלב דלת בע"מ (להלן: "הנתבעת")  על לקוחותיה של תובעת 1 ותובעת 2 כפי שיפורט להלן: ביום 22.02.99 התקשרה הנתבעת במסגרת מבצע אותו ערכו התובעות אשר בו התחייבה הנתבעת להתקשרות אשר לא תפחת מ24 חודשים ובתמורה קיבלה מערכת אזעקה ללא חיוב בגינה.

עוד סוכם בין הצדדים, כי במידה וההסכם יופר תחויב הנתבעת סכום של 680$ בתוספת מע"מ בעבור מערכת האזעקה.

בעבור דמי המוקד התחייבה הנתבעת לשלם דמי מנוי חודשיים בסך של 120 ש"ח בתוספת מע"מ לתקופה של 24 חודשים.

הנתבעת, על אף שהשתמשה בשירותי התובעות,  חדלה מלשלם בעבור דמי המנוי לאחר תקופה של שישה חודשים.

על כן, לגישת התובעות, אל אף פניות חוזרות ונשנות סירבה הנתבעת להסדיר את חובה. מכאן שהדבר מהווה הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים ומשכך מבקשות התובעות כי יתקבל תשלום הן בעבור מערכת האזעקה והן בעבור דמי המנוי לתקופה שבין 11/00-11/05.

הנתבעת הכחישה טענות התובעות מכל וכל. לשיטתה הוסכם בין נציג התובעת 2 מר רפי בוטבול (להלן: "רפי") ובין נציג הנתבעת מר מנחם גולן (להלן: "מנחם") כי בתמורה לגיוס לקוחות חדשים בעבור התובעת 2  תותקן נקודת שירות המוקד הממוחשב כולל שירות חודשי ללא כל תמורה כספית מצד הנתבעת.

העסקה אושרה אולם לא נחתמה אלא סוכמה בלחיצת יד בין הצדדים.

הנתבעת עמדה בהתחייבותה וגייסה לשורות התובעת 2 עשרה לקוחות חדשים.

לגישת הנתבעת החל מחודש 02/1999 ועד לקבלת מכתב מב"כ התובעות בחודש 10/2006 לא נתקבלה כל דרישה לתשלום מטעם התובעת 2 ולאחר שיחת טלפון עם ב"כ התובעת 2 נאמר כי העניין ייבדק.

לגישת הנתבעת רק לאחר עזיבתו של רפי נציג התובעת 2 את החברה פנתה התובעת 2 בדרישה לתשלום וזאת לאחר מתן שירות במשך 6 שנים בהם לא נדרש כל תשלום.

 בתאריך ה - 09/03/08 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, הוצע לצדדים  כי יתנו לבית המשפט לפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, לקבל את הצעת ביהמ"ש ולהפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.