פסק-דין בתיק א 11012/05

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין:

1.         התובע, מנהל חשבונות על פי הכשרתו, ביקש להשלים את בית המגורים שלו במושב קדימה (להלן: " הבית"), ולצורך כך התקשר עם הנתבע אותו הגדיר כקבלן בניין ראשי וכמפקח על בניית הבית. התובע התוודע לנתבע באמצעות בנו של הראשון, אשר היה לעת ההיא (בחודשים מאי יוני 2003) חברה של בתו של הנתבע.

התובע טוען בכתב תביעתו כי לאחר שהביא בפני הנתבע הצעות מחיר שקיבל לבניית הבית, הציג עצמו הנתבע כקבלן מורשה בעל ניסיון בעבודות בנייה ופיקוח על הבנייה.

2.         לגירסת התובע הוא הונע  להתקשר עם הנתבע בנסיבות של היכרות אישית ויחסי אמון שהתפתחו ביניהם על יסוד מצגיו של הנתבע בדבר ניסיונו ומומחיותו, וכי בין הצדדים נקשר ביום 4/7/03 הסכם (להלן: " ההסכם"), לפיו התחייב הנתבע לנהל ולבצע את הבנייה עד להשלמת הבית  וזאת כקבלן כקבלן ראשי ומפקח על הבנייה ובכלל זה ניהול ופיקוח על עבודות קבלני משנה.

התובע ממשיך וטוען כי הנתבע התחייב להשלים את בניית הבית תוך פרק זמן סביר שהוערך על ידי הנתבע ל-6 חודשים.

3.         לטענת התובע הסתבר לו למן תחילת ביצוע העבודות כי הנתבע הוליך אותו שולל באשר לא ערך רישום מסודר ומקצועי של הוצאות הבנייה, לא פעל לקבלת תיעוד חשבונאי מקבלני משנה וספקים, שגה בהערכות הוצאות הבנייה ולא עמד בלוח הזמנים לביצוע עבודתם .

4.         התובע טוען כי קרוב לחלוף תקופת ששת החודשים שנקבעו להשלמת הבית ומשעמד על הכשלים בביצוע, פנה למהנדס מומחה מטעמו (להלן: " מלטינסקי") וזה ביקר באתה הבנייה של הבית בחודש דצמבר 2003 וערך דו"ח הסוקר את הליקויים בעבודת הנתבע. העתק הדו"ח נמסר לנתבע וכנטען על ידי התובע - הסכים הנתבע למימצאי הדו"ח.

לטענת התובע, בניגוד לדרישתו כי הנתבע יפעל לתיקון הליקויים וישלים את העבודה, נטש האחרון את אתר הבנייה בלא שהשלים את בניית הבית, וכי בצוק העיתים נאלץ התובע לשכור קבלנים אחרים להשלמת הבית.

5.         אינג'ינר ראובן כץ אשר נשכר על ידי התובע להעריך את עלות תיקון הליקויים באותו חלק עבודה שבוצע על ידי הנתבע, קבע כי עלות תיקון הליקויים מסתכמת בסכום של 4,400 דולר בתוספת מע"מ.

תחשיב נוסף המופיע בחוות הדעת של אינגי'נר כץ, עניינו בהערכת עלות העבודות שבוצעו על ידי הנתבע בפועל, אינג' כץ קבע כי סכום זה מסתכם בסך של 23,000 דולר בלבד (שווה ערך לסך של 103,603 ש"ח), בעוד שהתובע שילם לנתבע סך של 218,000 ש"ח.

6.         התובע מייחס לנתבע ביצוע רשלני של העבודה, וכן היפר חובות חקוקות ועתר לחייבו בסכום תיקון הליקויים בסך 28,336 ש"ח, השבת תשלומי יתר המייצגים את ההפרש שבין סה"כ התשלומים ששילם הנתבע מזה ובין ערך העבודות שבוצעו בפועל מזה, בסכום של 114,401 ש"ח, אובדן אריחי ריצוף בסך 8,000 ש"ח וכן עוגמת נפש והפסד ימי עבודה בסך של 10,000 ש"ח. על פיצויים אלה התוספה דרישה לתשלום הוצאות, חוות דעת ותוספות שיערוך כך שסכום התביעה הועמד על סך של 169,989 ש"ח.

7.         בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את מרבית טענות התובע וכפר בזכותו לגבות ממנו סכומים כשלהם.

הנתבע טען כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל השיהוי בהגשתה, כמו גם בשל אי גילוי עובדות והשמטת מסמכים מהותיים. הנתבע אף טען כי התובע הוא שחייב לו כספים, אך נמנע בשלב זה מהגשת תביעה שכנגד.

לעיצומו של עניין טען הנתבע כי פעל כמפקח על סיום הבנייה בתקציב מוגדר להבדיל מקבלן ראשי.

8.         הנתבע הכחיש כי הציג את עצמו בפני התובע כקבלן מורשה וטען כי הציג עצמו כשיפוצניק בעל מקצוע בתחום המוזאיקה שבנה מספר בתים בעצמו, ומצוי מזה 20 שנה בעסקי הבנייה, וכי על יסוד מצגים אלה ביקש ממנו התובע כי יפקח על ביצוע עבודות ההשלמה בבית במסגרת תקציב שהוערך בסכום של 109,000 דולר.

9.         אשר לאיחור בהשלמת הבנייה טען הנתבע כי התובע הוא שגרם לאיחור בביצוע מעבר למועד של 6 חודשים שנקבע כמועד להשלמה.

10.        הנתבע הוסיף וטען כי ערך רישום מסודר ומקצועי של ההוצאות ששילם לספקים ולקבלני משנה וכי פיקח על עבודתם.

בהכחישו במפגיע את טענת התובע כי הוא שנטש את אתר הבנייה, טען הנתבע כי התובע פיטר אותו בסוף חודש נובמבר 2003 ללא סיבה מוצדקת. לגירסת הנתבע לא נשמרו בידיו המסמכים והרישומים המעידים על ביצוע התשלומים ששילם.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.         המחלוקת