פסק-דין בתיק א 10883/02

בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן שריפה אשר פרצה בחצרי חברת ד.ג.מ, הנתבעת מס' 1 (התובעת שכנגד), בעקבות הפעלת גנרטור אותו רכשה מאת חברת אורקל, התובעת (הנתבעת שכנגד).

ביום 10.06.01 סיפקה אורקל הגנרטור לד.ג.מ. השריפה אירעה ביום 13.06.01, 3 ימים לאחר מועד האספקה. הגנרטור התלקח ונשרף כליל וכן נגרמו נזקים לעסקי ד.ג.מ.

עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם פרצה האש כתוצאה מפגם בגנרטור, כפי שטענה ד.ג.מ, או שמא פרצה האש כתוצאה מקצר חשמלי, כפי שטענה אורקל.

טוענת אורקל כי על ד.ג.מ לשלם את מחיר הגנרטור במלואו שכן היה חדש ותקין במועד האספקה. כמו כן טענה כי ד.ג.מ לא עשתה די להקטנת הנזק. מאידך, טוענת ד.ג.מ כי על אורקל לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפעלת הביטוח בגין נזקי האש וכן נזק הקשור במוניטין העסק בעקבות הליכי ההוצל"פ שפתחה כנגדה אורקל. כמו כן, הנתבעת מס' 2, חברת "כלל" טוענת כי על חברת אורקל לשפותה ולהשיב לה התגמולים אשר שילמה למבוטחת, חברת ד.ג.מ.

בהתאם להסכמת בצדדים, פסק-הדין ניתן על בסיס התצהירים, חוות-הדעת וסיכומי הצדדים.

בדיקת חוות-הדעת

חוו"ד המומחה מטעם ד.ג.מ העלתה כי "... הסבירות הגבוהה ביותר לגורם השריפה בגנרטור הינה אחת מהאפשרויות הבאות:

1.1   כשל במערכת הדלק של הגנרטור באזור משאבת ההזרקה.

1.2   כשל בחיבור מערכת הדלק של הגנרטור שנעשתה בעת התקנתה של היחידה בשטח.

1.3   התלקחות של ספוג בידוד ליד צינור המפלט באזור מערכת הדלק אשר גרם לשרפה במערכת זו".

חוות-הדעת שללה לחלוטין האפשרות כי השריפה החלה ממפסק היציאה הראשי או מכבלי היציאה של הגנרטור וכן שללה בסבירות גבוהה האפשרות כי השריפה נגרמה עקב כשל חשמלי (נספח ה' לסיכומי ד.ג.מ).

המומחה מטעם אורקל הסיק בסבירות גבוהה מאד כי השריפה החלה מקשת חשמלית במפסק הראשי, אשר אירע כתוצאה מאי חיבור הארקת שיטה. בפרק הממצאים נכתב כי לא נמצאו בגנרטור מוליכי הארקת שיטה והארקת הגנה.

מר יעקב ענבר, מומחה מטעם ביהמ"ש, התבקש להכריע בין חוות-הדעת. באשר להנחה כי השריפה התרחשה מסיבה חשמלית, כתב המומחה כי "לא מצאתי כל עדויות וממצאים לקצר בעל הספק כה גדול, שיצור קשת חשמלית להדלקת המערכת" (סעיף ג' בעמ' 12 לחוות-הדעת).

מר ענבר ציין בעמוד 4 לחווה"ד כי המפסק הראשי שרוף, אך ניתן לראות בבירור מתצלומי חוו"ד המומחה מטעם ד.ג.מ כי המפסק היה שלם. עוד נכתב בעמ' 6 לחווה"ד כי קיים כבל גלוי של הארקת הגנה  והונח כבל  גלוי שסיפק הארקת שיטה וכן, צוין כי המפסק היה מרוחק יחסית מכל דבר דליק, כולל מהספוג.

מכאן מסיק ביהמ"ש כי הסברה לקצר חשמלי נופלת ולפיכך המחלוקת בין הצדדים באשר לזהותו של מבצע החיבור החשמלי אינה רלוונטית.

מר ענבר הגיע בסופו של יום למסקנה "שהסבירות הגבוהה ביותר היא שהשריפה פרצה בשל התזת סולר, מסיבה כלשהי (כשל טכני, טעות אנוש) (ההדגשה שלי - ש.ש., ראה בעמ' 15 לחוות-הדעת).

עוד הביע דעתו, וביהמ"ש מסכים עם עמדה זו, כי האחריות לנזק היא על מי שבדק ונתן אישור גמר התקנה ואישור הפעלה למערכת. אותו אדם " לא נתן דעתו למיכל הדלק הענק, ללא כל פרופורציה, שהותקן בגובה וסיפק בגרוויטציה דלק לדיזל גנרטור, ללא מתקן סגירת הדלק במקרה חירום... אדם פרטי הרוכש מערכת מושלמת, מצפה שהיא תעבוד ללא תקלות ולא זקוק שיהיה לו ידע מוקדם בכל זה ואף לעמוד על ביצוע הכל כחוק".

יצוין, וכעולה מתשובותיו של מר ענבר לשאלות ההבהרה, כי השריפה בגנרטור פרצה ללא קשר למיקום או לצורת התקנת מיכל הדלק (סעיף 7 לנספח ז' לסיכומי ד.ג.מ).

ויובהר כי מיכל הדלק לא סופק ע"י אורקל כי אם נמצא בבעלותו של מר גדליה, מנהלה של ד.ג.מ מזה שנים רבות (ראה תשובותיו של גדליה לשאלון, נספח יב לסיכומי אורקל).

יוצא איפוא כי המסקנה המסתברת הינה שהשריפה אירעה כתוצאה מפגם במערכת הדלק של הגנרטור, בשל התזת סולר. "דהיינו: צינור אספקת הסולר, שהיה עשוי מנאופרן, נשרף והסולר נשפך כנראה, בכמויות גדולות לתחתית היחידה ליבה את האש המשתוללת, או שנשפכה כמות סולר גדולה לבסיס, עוד בטרם פרוץ השריפה, בעת ניסיונות לכוון את עבודת הדיזל" (פסקה ראשונה לעמ' 5 לחווה"ד).