פסק-דין בתיק א 108251/99
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
108251-99
31.3.2005 |
|
בפני : ח. וינבאום וולצקי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: קורען יחיא עו"ד ז. קליר ואח' |
: 1. אבו שער עיד צאלח מחילאדי 2. הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ 3. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ עו"ד ש. אהרנסון ואח' |
| פסק-דין | |
מבוא
1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 29.8.99 בעת שנסע באוטובוס שהתהפך. האוטובוס היה מבוטח ע"י הנתבעות.
התובע הינו תושב עזה והתאונה אירעה בדרכו לעבודה בישראל. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
ועדה רפואית של המל"ל קבעה את נכותו של התובע על-פי תקנה 47 (7) ב' בשיעור 50% וכן הפעילה תקנה 15, וזאת בשל מצב לאחר קטיעה של שוק שמאל ביותר מ- 5 ס"מ מתחת לחיבור שריר מיתר הברך.
הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן הדיון נסב בשאלת גובה הנזק בלבד.
הפגיעה והנכות
2. כתוצאה מהפגיעה הובהל התובע לבית חולים סורוקה שם היה מאושפז עד ליום 14.9.99 וסה"כ 16 ימים. מבית החולים הועבר לשיקום בבי"ח לוינשטיין, שם שהה עד ליום 16.11.99 וסה"כ 31 ימים.
במהלך אשפוזו בבי"ח לוינשטיין הותאמה לתובע פרוטזה והוא הודרך לגבי אופו השימוש בה.
בסיכום המחלה מצוין כי התובע עצמאי בלבישה והורדה של הפרוטזה וכי במחלקה מסתובב עמה ללא אמצעי עזר. למרחקים עושה שימוש עם קב ומקל. (ראה נספח ג' 2 לתצהיר התובע).
לאחר שחרורו מבי"ח לוינשטיין היה במעקב וביקורת שם במשך כשלוש שנים.
במקביל ובהמשך טופל ע"י גורמים שונים בעזה.
מאז התאונה לא שב התובע לעבוד. לטענתו נכותו אינה מאפשרת חזרתו לעבודות אותן ביצע בטרם התאונה.
לטענת התובע, עובר לתאונה עבד בחקלאות במושב שובה במשך שנים .הוא עבד 24 ימים בחודש הגם שהמעביד לא דיווח בתלושי השכר על כל ימי העבודה.
בנוסף עבד התובע כמורה לשחייה ומציל בחוף הים של עזה.
התובע טוען עוד כי הוא אינו מסתדר עם הפרוטזה ועל כן מסתובב בלעדיה וכתוצאה מכך מוגבל מאד בתנועה בביתו ומחוצה לו.
התובע טוען לצורך רב בעזרה של בני משפחה.
התובע טוען כי לבד מן הבעיה שנובעת מהקטיעה, הוא סובל מבעיות נוספות ובין היתר כאבים בגבו ובצווארו, כאבי ראש ומצב נפשי קשה.
הנתבעות טוענות כי נכותו של התובע מאפשרת מגוון של התעסקויות אך התובע בחר ב"שב ואל תעשה" ואינו פועל כלל להקטנת נזקו. לשם הדוגמא מציינת ב"כ הנתבעות עבודות כמו: זבן בחנות מכולת או בקיוסק, קופאי במסעדה, שוטף כלים וכו'.
עוד טוענות הנתבעות כי התובע מנוע מלטעון לבעיות רפואיות שהמל"ל לא ראה להתייחס אליהן.
התובע מבקש להכיר בנכותו התפקודית בשיעור של 100% ואילו הנתבעות מבקשות לחשב את הנכות התפקודית על 25%.
נראה כי שני הצדדים בחרו להגזים בתיאור מצבו של התובע, כל צד לכיוון הרצוי לו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|