פסק-דין בתיק א 107387/98

התובעת הינה הבעלים והמפעילה של מתקני המלחה לגבינות קשות במפעל המצוי בתל יוסף, כאשר ההשריה מתבצעת בסלי נירוסטה (להלן "הכלובים"), המצריכים ניקוי מעת לעת.

לצורך פעולת הניקוי יש להרים את הכלובים ולנקותם בזרם מים בלחץ גבוה.

נתבעת 1 הציגה עצמה בפני התובעת כמי שמתמחה בעבודות מסוג זה, כפי שעולה מנספח א' לתצהירו של בועז יפה ומעדותו של מנהל הנתבעת, יעקב דורהם ובהמשך להצעה שנשלחה ע"י נתבעת 1 לתובעת ביום 2.2.96, נחתם ביום 8.8.96 הסכם לביצוע עבודות הניקוי (נספח ב' לתצהירו של עת/3), שאושר גם ע"י עה/1, יעקב דורהם ובו פורטו תנאי ביצוע העבודה.

כמו כן, התחייבה נתבעת 1 לערוך ביטוח שיכסה את חבותה כלפי צד ג' בין נזק העלול להיגרם במהלך העבודות ובהתאם שונתה ביום 11.8.96 פוליסת הביטוח נשוא כתב התביעה, כאשר תנובה  הוספה כמבוטח נוסף והמילים "מנוף ומכשיר הרמה" שבסעיף 2א' לסייגי הפוליסה בוטלו.

ביום 12.8.96 התייצבו עובדי נתבעת 1 לביצוע העבודה. במהלך המשמרת הראשונה שכללה את העובדים ראשיד חמדאן וסעיד סעדיה, הרימו אנשי הידרו צפון את הכלובים בניגוד להוראות ההסכם ולטענת התובע אף בניגוד להוראות בע"פ. פעולת הרמה זו גרמה לקריעת כבל ההרמה ונפילת הכלוב על מעקה הבריכה.

צוות זה עזב את המקום עם סיום המשמרת בשעה 16:00 ומשמרת שנייה הגיעה בשעה 18:00 וגם במשמרת זו הורם אחד הכלובים ושוב נקרע הכבל וכלוב 2 ופגע ברצפת הבריכה.

כתוצאה משני ארועים אלה נגרם לתובעת נזק שהוערך ע"י שמאי מוסמך ומכאן התביעה שבפני כנגד נתבעת 1 בגין אחריותה בנזיקין וכנגד נתבעת 2 מכח הפוליסה שהוצאה לנתבעת 1.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים הינן:

א.      אחריותה של נתבעת 1 לנזק שנגרם בגין שני ארועי הנפילה.

ב.        רשלנותה התורמת של התובעת האם הינה בגדר רשלנות רבתי שיש עימה משום ניתוק קשר סיבתו ו/או לחילופין מידתה (לטענת ב"כ הנתבעים).

ג.          הכיסוי הביטוחי - האם היה ותוכח רשלנותה של נתבעת 1, חבה נתבעת 2 בפיצוי התובעת מכח הפוליסה.

ד.        גובה הנזק.

דיון

שאלת האחריות - רשלנותה של נתבעת 1

ראשיתם של דברים, טוענת התובעת כי יש להחיל במקרה דנן את סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשל"א-1971, שכן לגרסתה, בעת הארוע היה מתקן ההרמה בשליטת עובדי הידרו צפון ואין התובעת יכולה לדעת מה גרם לנפילת הכלובים כשעצם הנפילה מתיישבת יותר עם המסקנה כי הידרו צפון התרשלה ולא נקטה באמצעי הזהירות הסבירים, מכאן שעל הידרו צפון נטל הראיה להוכיח כי לא התרשלה. לטענתה זו, לא מצאתי מענה בסיכומי הנתבעים, לא באלה הלקוניים של נתבעת 1 ואף לא באלה של נתבעת 2, שהרחיבה את היריעה בדיון מעמיק בשאלת האחריות ומכאן תמצא לומר כי על ביהמ"ש לבחון האם הוכיחה נתבעת 1 כי לא התרשלה בנסיבות ולאחר עיון בחומר הראיות תמצא לומר כי התשובה לכך הינה שלילית.

ובמה דברים אמורים:

תנאי העבודה, אופי העבודה והדרך לביצועה מעוגנים בהסכם שנחתם כאמור בין הצדדים, המחייב בין השאר ביצוע פעולות הניקוי בחסות ובסיוע עובדי התובעת האמונים על הרמת הכלובים, כאשר לטעמי לא ניתן לנתק, לא הגיונית ולא משפטית, את ההסכם החוזי מהאחריות הנזיקית, שכן אי עמידה דווקנית בתנאים, משמעה פעולה רשלנית שכתוצאה ממנה נגרם נזק ולפיכך, גם אם תמצא לומר כי עומדת לה לתובעת העילה החוזית, מכל מקום ליבה של תביעה זו הינה פעולת הנזיקין ולדברים משמעות בהמשך בדיון במידת חבותה הביטוחית של נתבעת 2.

ולגופו:

נתבעת 1 הציגה עצמה כמי שמתמחה בביצוע עבודות ניקוי ושאיבה ועל בסיס זה התקשרו הצדדים לביצוע העבודה. דא עקא, שלמקרה הסיכומים שהוגשו, הן מטעם התובעת והן מטעם נתבעת 2, נמצאתי למדה כי "יד ימין לא ידעה את שעושה יד שמאל".

אמנם מעדותו של עת/3, בועז יפה, הינך למד כי עוד בשלב המו"מ הובהר לאנשי הידרו צפון (עה/1), כי עבודתם מתמצית ומתמקדת בניקוי בלבד וכי הכלובים יורמו ע"י אנשי תנובה האמונים בהפעלתם (ראה עדותו בע"מ 16, 18 לפרוטוקול, ישיבת 8.5.03). מכל מקום, בעת ביצוע העבודה בשטח, פעלו עובדי נתבעת 1 במנותק מאנשי התובעת, כאשר גרסת נתבעת 1, לפיה הורשו עובדיה להרים ולהוריד את הכלובים, נסמכת על דבריו של מר ג'קי אוחנה (עה/2), שאמור היה להיות מנהל העבודה במקום מטעם נתבעת 1, הטוען בתצהירו כי ביקר מס' ימים קודם לכן במקום וקיבל הסבר על מהות העבודה, עובדה שלא בא זכרה בתצהירו ובעדותו של עה/1, המעיד כי הוא זה אשר הנחה את העובדים באשר לאופן ביצוע העבודה.