פסק-דין בתיק א 1072/07

הערת בית המשפט: אני מורה על תיקון בפרוטוקול בית המשפט מיום 27/12/07 באופן שלנתבעת מס' 1 יצורף גם מר אלעזר שראל, ת"ז 011731510 וכן לנתבע מס' 2 תצורף גם גב' גליה בן דוד, ת"ז 022197263.

1.         התובענה היא לביטול פסק בוררות שניתן על-ידי הבורר אינג' אורי אידלמן (להלן: הבורר ) ביום 15/7/07, לפיו חייב הבורר את התובעת לשלם לנתבעים השונים 1-6 פיצוי בגין התרשלות התובעת בתפקידה כאדריכלית, וזאת בהתבסס על העילות המפורטות בסעיפים 24(1), (3), (4), (8), (9) ו-(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1969 (להלן: חוק הבוררות ).

הרקע :

2.         התובעת, אדריכלית במקצועה שימשה בתפקיד זה וכמפקחת בבנייה קולקטיבית שהתבצעה ברחוב התיכון 71 בחיפה, חלקה 97 בגוש 10882 (להלן: המגרש ).

על-פי חוזה רכישה בין הנתבעים 1-6 (להלן: השותפים ) לבין בעל המגרש, רכשו הם את המגרש ב-3/5/2002.

ביום 8/5/2002 נחתם הסכם שיתוף לצורך בנייה קולקטיבית שכללה בניית בית מגורים בן 6 דירות (להלן: הסכם השיתוף ). הליווי המשפטי היה של עו"ד ברנט, הנתבע מס' 7 (סעיף 3(ב) של ההסכם, להלן: עו"ד ברנט ). התובעת חתמה גם היא על הסכם השיתוף והוא מחייבה ככול שתנאיו נוגעים אליה. בהסכם השיתוף יש סעיף בוררות (סעיף 9).

כמו כן נחתם ביום 8/5/2002 הסכם תכנון ופיקוח בין התובעת לבין השותפים (להלן: הסכם הפיקוח ).

3.         על-פי הסכם הבוררות שנחתם ביום 2/9/2004 בין התובעת לשותפים וכן עם עו"ד ברנט שהיה אף הוא צד לבוררות, הסכימו הצדדים להעביר להכרעת הבורר " את כול תביעות השותפים כלפי ונגד האדריכלית/העו"ד בקשר עם טענותיהם בנושא קיום ההסכמים והנספחים עליהם חתמו" (סעיף 1 לשטר הבוררין, ההדגשות במקור - ש' ו').

בנודע לסמכויות הבורר, הוסכם בסעיף 3 של ההסכם הנ"ל שלא יהיה כפוף לסדרי דין ולדיני הראיות, אך הדיונים יהיו במעמד שני הצדדים, עם מתן אפשרות לכל אחד מהם להביא מלוא ראיותיו וללא צורך בהנמקת הפסק.

טענות בעלי הדין :

4.         לאור השוני בדרך טיעוני התובעת, בשלב הראשון של הגשת התביעה לביטול פסק-הבוררות, לבין תוכנה של הבקשה ככל שהיא עולה מתגובתה לטיעוני הצדדים האחרים - תגובה שהוגשה רק ביום 16/12/07, אביא את טענות הצדדים בשני שלבים:

בשלב הראשון -

4.א       לטענת התובעת חרג הבורר מסמכותו והוא דן בנושאים שלא נמסרו להכרעתו. כמו כן דן הבורר בטענות שלא הועלו על ידי הצדדים, כך שהכרעה באותן מחלוקות נעשתה, מבלי שנשמרה להם זכות הטיעון. בנוסף, טענה התובעת כי פסק הבורר ניתן באיחור רב, וכי ככל שמדובר בתוכנו של הפסק בהתייחס לעו"ד ברנט, הרי שיש לבטל את פסק-הבוררות מכוח סעיף 24(9) לחוק הבוררות, בהיותו מנוגד לתקנת הציבור. התובעת הוסיפה וביקשה לבטל את הפסק מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות, קרי קיומה של עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק-דין סופי שאין עליו ערעור, וכל זאת בנוגע לפסק-הבוררות ביחסים שבינה לבין עו"דברנט.

התובעת "רמזה" בתובענה שהגישה כי עו"ד ברנט ביקש למנות את הבורר בשל הכרות קודמת ומשיקולים זרים שאינם מבוססים על שיקולים מקצועיים ועניינים, וכי שחרורו של עו"ד ברנט מכל אחריות לגבי התוכניות ששונו, על אף חתימתו על מסמכי בקשת ההיתר, קשורים לנימוקים זרים ופסולים. התובעת טענה עוד כי תבקש להשלים ולפרט טיעוניה בנושא זה במהלך הדיון.

4.ב       עו"ד ברנט אישר אכן כי שימש עורך דינם של כלל השותפים בפרויקט הבניה. סמכויותיו כעורך דין הוגדרו בהסכם השיתוף, ואלה היו סמכויות מצומצמות, בתפקידו האמור. צירופו כצד לבוררות נבע מן העובדה שהנתבעים רפאלוביץ העלו את טיעוניהם באופן כוללני המופנה גם כלפיו ומן הטעם הזה, כנימוק יחידי, הוסכם שיצורף אף הוא כצד לבוררות. פרט לנתבעים אלה לא הועלו טענות כלפיו על ידי מי מן הצדדים. בחירת הבורר נעשתה על דעת כל הצדדים ולאחר שמועמדים אחרים לא התקבלו.

            עו"ד ברנט דחה כל קשר עסקי או מקצועי או אחר עם הבורר לפני הבוררות למעט מקרה יחיד בו לקוח שלו קיבל חוות דעת מאת הבורר ביוזמת הלקוח לא מיוזמתו, וכי לו עצמו לא היה כל עניין בבוררות או במינוי בורר זה או אחר. עו"ד ברנט הדגיש עוד כי למעשה עד ליום 25/12/06 לא הייתה כל יריבות בינו לבין התובעת ורק לאחר שנכתב המכתב על ידי התובעת מאותו תאריך, בו ראה עו"ד ברנט ניסיון של התובעת להתנער מאחריותה ולהטילה עליו שלח, עו"ד ברנט את עמדתו לבורר כדי לדחות כל ניסיון לגלגל עליו את האחריות.

4.ג        בנוגע לתגובותיהם של בעלי הדין האחרים נתייחס באופן מפורט בהמשך. באופן כללי, טוענים הנתבעים האחרים, שהם השותפים, כי גם אם יש סיבה לבטל את פסק הבוררות כנגד עו"ד ברנט הרי שאין בכך כדי להשליך לעניינם. מדובר בבוררות שנמשכה זמן רב, גם הם אינם מרוצים מתוצאות הפסק, אך יש לכבדו ואין לאפשר לתובעת אשר הייתה מודעת לאופן המינוי ולדרך התנהלות הבוררות, לבטל את פסק הבוררות רק לאור התוצאה אליה הגיע הבורר.

בשלב השני -

5.         בתגובת התובעת לטיעוני הצדדים האחרים הועלתה על ידה טענה נוספת אשר הציגה אותה בפני בית המשפט, לגרסתה, רק בהעדר מוצא אחר וזאת לאחר שעו"ד ברנט לא נתן הסכמתו על אף הזדמנות שניתנה לו למצוא דרך לפנות לצדדים המעורבים ולהביא לביטולו של פסק-הבוררות בהסכמה, מבלי ששמם או המוניטין של מי מן הצדדים יפגע, בכל דרך שהיא.