פסק-דין בתיק א 10622/97

א.      התובע, לב קליידרמן (חסוי), יליד 13.8.76 (להלן: "התובע"), הגיש תביעה באמצעות אחיו מר ישראל קליידרמן (להלן: "ישראל קליידרמן"), לפיצויי נזיקין כנגד הנתבעים, עקב תאונת דרכים שאירעה לו בתאריך 28.12.96.

מעיון בכתב התביעה עולה, כי התאונה התרחשה בעת שהתובע הלך כהולך רגל בנתיבי איילון ונפגע על - ידי  רכב בו נהג הנתבע מס' 1, ואשר היה מבוטח כדין אצל הנתבעות מס' 2 ומס' 3.

ממקום התאונה הועבר התובע במצב קשה למחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, כשהוא סובל מפגיעה מוחית,  שברים בגפיים, וכן פגיעה ריאתית וביטנית, בהיותו בדרגה 5 של סולם גלזגו - ומונשם.

עם קבלתו בבית החולים, עבר התובע לפרוטומיה שהראתה דימום רטרופריטונאלי, וכן בוצע ניקוז תוך-חזי משמאל. בהמשך בוצעו קיבועים תוך לשדיים של שתי עצמות הירך, קיבוע חיצוני לעצם הזרוע משמאל וגבס לאמה הימנית.

התובע היה, כאמור לעיל מונשם, לאחר מכן בוצעה טרכאוסטומיה, ובהמשך נגמל מהנשמה.

התובע חזר להכרה חלקית ופקח את עיניו, אך נשאר ללא תגובה או קשר עם הסביבה (סיכום המחלה צורף לכתב התביעה). כמו כן, סבל התובע מחום גבוה תקופה ארוכה ללא מקור מוגדר.

ביום 16.2.97 הועבר התובע להמשך טיפול בבית - החולים  לוינשטיין, מצבו התייצב והחום ירד. בסיכום המחלה נרשם שמבחינה נוירולוגית אין שינוי.

ביום 13.11.97 הועבר התובע להמשך טיפול סיעודי במוסד נווה - שבא , שם שהה עד ליום 1.3.98.

עם סיום השהות במוסד הסיעודי, הועבר התובע לביתו ומאז מטפלים בו הוריו בעזרת צוות מטפלים.

בטרם אגש לדון במחלוקות הנוגעות לגובה הנזק, אתייחס לעניין הכפירה בחבות מצד הנתבעים.

ב.         כפירה בחבות עקב "כוונה".

בכתב ההגנה המתוקן נטען שקיים חשש לפיו נסיבות אירוע התאונה תמוהות ביותר וקשורות בניסיון אובדני  של התובע.

בסיכומי הנתבעים נטען שהתאונה איננה בגדר תאונת דרכים הואיל ומתיק המשטרה עולה שהתובע ביקש לשים קץ לחייו, אירוע אשר מוחרג מהגדרת "תאונת דרכים" בחוק.

הנתבעים סומכים את טענתם, לפיה תאונת הדרכים היתה בבחינת אירוע אובדני, על מוצג נ/9 , תיק המשטרה.