פסק-דין בתיק א 10595/01

מבוא ותמצית טענות הצדדים:

זוהי תביעה בעניין ליקויי בניה.

התביעה הוגשה בשנת 2001 ונוהלה טרם העברתה לטיפול בפני כ- 4 מותבים שונים במשך כ- 4 שנים.

התובעים, אם ובנה (להלן:" התובעים") טוענים לקיומם של ליקויי בנייה בהיקף של 132,000 ש"ח (להלן: " ליקויי הבנייה") בבית דו מפלסי במבנה דו משפחתי בשטח של כ- 155 מ"ר באור יהודה (להלן:" הבית") שנרכש על ידם, לפי הסכם מיום 21.6.94 (להלן:" ההסכם"). עוד טוענים התובעים לקיומם של נזקי ירידת ערך, עלות מגורים חלופיים, הוצאות ועוגמת נפש ובסך הכל הועמד סכום התביעה המתוקנת על הסך של 772,800 ש"ח.

התביעה הופנתה כלפי הנתבעת 1 כמוכרת הבית (להלן:" א.מ.ת.") וכנגד הנתבעת 2 (להלן:" קריב") בהיותה הקבלן המבצע ונתמכה בשתי חוות דעת הנדסיות מקצועיות לעניין ליקויי הבניה שנערכו על ידי המהנדס דוד אייזן (להלן:" אייזן") ביום 28.5.97 וביום 2.2.99.

א.מ.ת. הכחישה את התביעה והתגוננה כנגדה בטענה ולפיה, האחריות לקיומם של ליקויי בנייה מוטלת על קריב מכוח ההסכם שבין הצדדים. קריב לא הכחישה את אחריותה החוזית הגם שזו טענה בסדרה ארוכה ומגוונת של נימוקים להיעדר אחריות תוך ייחוס תרומת אשם והטעיה לתובעים. לכל היותר הודתה זו בקיומם של ליקויי ובנייה בהיקף שאינו עולה על הסך של 4,400 ש"ח במחירי קבלן לפי חוות דעתו של המהנדס רפאל גיל (להלן:" גיל") שהעיד מטעמה.

המחלוקת בין הצדדים משתרעת איפוא, על כל גיזרת התביעה ונוגעת הן לשאלת האחריות, הן לעלות תיקון ליקויי הבנייה, הן להיקף הנזק העקיף והן לשאלת ההוצאות.

אתייחס איפוא לכל אחד מנושאים אלה על פי סידרם.

דיון:

האחריות

א.מ.ת. מטילה את האחריות לקיומם של ליקויי בנייה על קריב בהיותה כאמור, הקבלן המבצע. ואכן, על פי המערכת ההסכמית החלה על הצדדים יש מקום לקביעת מימצא בעניין אחריותה החוזית של קריב לקיומה של אי התאמה בבנייה ולהשלכותיה ככל שזו תוכח.

מעבר לכך, קיימות שאלות משניות של אחריות המועלות על ידי קריב (אלה העוסקות ב"רשלנותם התורמת" של התובעים, במתן ההזדמנות הנאותה, בחובת הקטנת הנזק וכו') אליהן אתייחס בחלק הבא של ההכרעה.

נקודת המוצא לדיון אם כן , הינה כי לקריב האחריות החוזית, הכל בכפוף לקביעות העתידיות שתיעשנה.

היקף ליקויי הבנייה

נוכח קיומן של חוות דעת הנדסיות מקצועיות נוגדות שהונחו בפני בית המשפט על ידי הצדדים, היינו, זו של אייזן מחד ושל גיל מאידך, מונה המהנדס שמואל רוזנברג כמומחה מטעם בית המשפט (להלן:" המומחה") על מנת שזה יחווה דעתו בשאלת קיומם והיקפם של ליקויי הבנייה.

בחוות דעתו מיום 23.3.04 קבע המומחה, קיומם של ליקויי בנייה, בתחום הטיח, האיטום, הריצוף והחיפוי, האינסטלציה, המסגרות, הגג וחלל הגג ובסך הכל קבע הלה כי היקף הליקויים לתיקון הינו בסך של 60,400 ש"ח לחלופת תיקון ע"י התובעים, כאשר על אלה יש להוסיף מע"מ והפרשי הצמדה למועד עריכת חוות הדעת.

המומחה התייחס בחוות דעתו לעלות נוספת הנעה בין 800 ל- 1,000 ש"ח שעניינה בתחום המסגרות והנגרות אותה הגדיר כ"ליקויים המצויים במחלוקת משפטית".

עיון בסיכומי הצדדים מלמד, כי איש מהם אינו מקבל את מימצאיו של מומחה בית המשפט.

התובעים מפנים אמנם בסיכומיהם להלכה המשפטית ולפיה, יעדיף בית המשפט את קביעותיו של המומחה שמונה מטעמו בהיעדר נסיבות מיוחדות ואולם, בפועל בסיכומיהם, נוקבים אלה בסכומים שנקבעו בחוות דעתו של אייזן ומתעלמים מאלה שנקבעו ע"י המומחה.