פסק-דין בתיק א 105362/01

1.         התובע 1 הינו עזבונו של המנוח דוד חיון ז"ל (להלן:"המנוח"), יליד 1948 אשר נהרג והוא בן 51 בתאונת עבודה ביום 31.10.99 והיה עובדה של הנתבעת 2.

התובעת 2 ילידת 1956, בת 43 במועד התואנה וכיום בת 50,  הינה גרושתו וידועתו בציבור של המנוח באשר שבו לחיות יחדיו מבלי להינשא בשנית.

התובעת 3 ילידת 1979,  בת 20 במועד התאונה  ובת 27 כיום והתובע מס' 4  יליד 1977 בן 22 במועד התאונה וכיום בן 29, נשוי,  והם ילדי המנוח והתובעת 2.

על פי צו ירושה מיום 15.5.00 שהוצא בבית הדין הרבני בפתח-תקווה, יורשיו של המנוח הם בנו ובתו בחלקים שווים.

התובע 5 כתאגיד על פי דין תובע פיצוי או שיפוי בגין גמלאות ששילם ועתיד לשלם לתובעים בגין התאונה שהוכרה כתאונת העבודה שארעה למנוח.

הנתבעת 1 (להלן:"חברת החשמל") הזמינה הכשרת שטח והקמת משטח המיועד להצבת מתקני חשמל וכן הקמת גדר סביב תחנת כח משנית מאת הנתבעת 2 (להלן :"גל שט") ששמשה קבלן, בשטח קרקע של נתבעת בגבעתיים (להלן:"האתר").

הנתבע 3 היה מנהל העבודה באתר ונטען על ידי התובעים כי על אף שלא היה כשיר לתפקיד זה, לא פיקח באופן הדרוש על דרך ביצוע העבודה, עת שימש בתפקיד מנהל העבודה.

הנתבע 4 הינו דירקטור בנתבעת 2  ונטען כי הוא אחראי בכך שלא מינה מנהל עבודה כשיר כנדרש, ואיפשר עבודה באתר ללא השגחה ישירה של מנהל עבודה.

הנתבע 5 הינו עובד הנתבעת 2 אשר נטען כי רשלנותו הביאה למותו של המנוח.

2.         בימים בהם עסקו המנוח והנתבע 5 בהתקנת גדר מלוחות פח מגולוון באתר, נפרק מטען של לוחות מסוג "איסכורית אלפא" העשויות פח גלי מגולבן באורכים של 2.55 מ' ו- 2.25 מ' וברוחב אחיד של 1.1 מ' , כאשר משקלם הכולל של הלוחות כ- 800 ק"ג. לוחות אלה הושענו, עם פריקתם מהרכב שהביאם, תוך הטיה קלה על דופן מכולה, ללא מיון אלא כחבילה אחת, צמודים זה לזה.

הנתבע 5 היה צריך להשתמש בלוח פח  ועל מנת להוציא את הלוח באורך המתאים מהחבילה בה היה מצוי, פנה למנוח וביקשו לעזור לו לשחרר את הלוח הבודד מהחבילה. הם התחילו להרחיק את הלוחות, תוך דפדוף הלוחות אנכית מקיר המכולה, להביאם למצב אנכי ולהחזיקם ביחד, בצורה אנכית וכאשר המנוח עזב לרגע את החבילה כדי להוציא ממנה את הלוח הנדרש, הנתבע 5 שנשאר להחזיק את החבילה לבדו, הרגיש שאינו עומד במשקלה וזעק לעזרה. המנוח עבר לצד השני של החבילה וניסה לתמוך בה ואילו הנתבע 5 הרגיש שהחבילה מתחילה ליפול, קפץ הצידה ואילו חבילת הלוחות נפלה על המנוח ומחצה אותו למוות (להלן: "התאונה"). 

3.         מסקנותיו של המפקח ממשרד העבודה היא כי הסיבות לתאונה הינן:

א.          אי מינוי מנהל עבודה מוסמך בנגוד לתקנה 2 א -ב לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשל"ח - 1988.

ב.         אחסון לוחות האסכורית מפח מגולבן באופן לא יציב ובלתי מסודר כנדרש בתקנה 181 לתקנות, באשר הלוחות לא מוינו לחבילות נפרדות לפי מידתם.

ג.          הוצאת הלוח הנדרש מן החבילה התבצעה בשיטה מסוכנת כאשר החבילה הובאה למצב בלתי יציב.

ד.         העובדים באתר לא הודרכו באשר לבטיחות במקום ולא נמסר להם מידע אודות הסיכונים בהתאם לדרישות תקנות ארגון ופקוח על העבודה.

4.         בשנת 1996 נחתם חוזה בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 2 לביצוע עבודות של חפירת תעלות והנחת כבלים שונים, עבודות חיבורים ועבודות רשת שונות במחוז דן של הנתבעת 1 (המבוא לחוזה , תיק המוצגים של הנתבעת 1).

ביום 26.10.96 חתמו הצדדים על תוספת לחוזה וכללו גם את עבודות הקמת הגדר סביב תחנת כח משנית המוקמת על ידי הנתבעת 1 בגבעתיים (ראה פרוטוקול מיום 26.10.99 שצורף לתצהירו של העד הארי בינר).

מעיון בתנאי החוזה מתברר כי הנתבעת 2 ועובדיה היו כפופים בכל הקשור לביצוע העבודות ולמילוי הוראות הבטיחות לממונה על העבודות ולממונה על הבטיחות מטעם הנתבעת 1 . בחוזה יש הגדרה של הממונה כאדם שנתמנה או שימונה על ידי הנתבעת 1 ובסעיפים 11(ב)(1) ו- 11(ב)(2) הוטל על הנתבעת 2 לנקוט בכל אמצעי הבטיחות שידרשו על ידי הממונה, או על ידי ממונה על הבטיחות מטעם הנתבעת 1 ולהתיעץ עם הממונה על הבטיחות בכל הקשור לבטיחות בעבודות , הן לפני תחילתן והן במהלכן.