פסק-דין בתיק א 10376/04

1.         התובעת הינה חברה העוסקת בהנדסה וביצוע עבודות חשמל.

נתבעת מס' 1 הינה חברה העוסקת בבניה, שיפוצים ופיתוח ( להלן "הנתבעת" ).

נתבע מס' 1 הינו מנהלה ובעל המניות של הנתבעת ( להלן "הנתבע" ).

2.         הנתבעת התקשרה עם משטרת ישראל ( להלן "המזמינה" ) בהסכם לביצוע עבודות בניה בבית מעצר קישון ( להלן "הפרוייקט" ).

            לצורך ביצוע עבודות החשמל בפרוייקט הנ"ל, שכרה הנתבעת את שירותיה של התובעת כקבלן משנה, על פי הסכם בכתב שנחתם בין הצדדים ביום 30.4.01 ( להלן "ההסכם" ).

הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת את התמורה עבור העבודות שיבוצעו על ידה, על פי החשבונות אשר יוגשו על ידי האחרונה ויאושרו על ידי המפקח מטעם המזמינה.

3.         לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה בגין ביצוע עבודות החשמל סך של 129,250 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן סכום נוסף של 118,615 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עבודות חשמל למיזוג אוויר, אותן ביצעה התובעת על פי דרישת הנתבעת ובהסתמך על ערבות מנהלה, כפי שיפורט בהמשך.

4.         החוב בגין עבודות החשמל

            לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה בגין עבודות חשמל שביצעה בפרוייקט סך של 129,250 ש"ח בתוספת מע"מ, בהתאם לחשבון המאושר שהוגש על ידה ( ראה סעיף 24 לסיכומי התובעת ). לעומתה טענה הנתבעת כי חובה של התובעת בגין עבודות אלה מסתכם בסך של 28,785 ש"ח ( ראה סעיף 20 לסיכומיה ).  

אין מחלוקת בין הצדדים כי המדובר בעבודות נוספות שבוצעו על ידי התובעת ואשר לא נכללו בהסכם המקורי שנחתם בין הצדדים.

5.         מטיעוני הצדדים התברר כי ההפרש בין הסכומים הנטענים על ידם אינו נובע ממחלוקת סביב היקף העבודות שאושרו, אלא מפרשנות שונה שכל אחד מייחס לסעיף 27 להסכם אשר הוסף בכתב יד בסוף ההסכם, הקובע כדלקמן:

"מוסכם בזה שהמזמין ( קרי הנתבעת, כ.ג' ) ישלם לקבלן ( קרי לתובעת, כ.ג' ) מהמחירים המאושרים ע"י המזמין החתומים ע"י הקבלן 88% לאחר הנחה מוסכמת של 12%.

כמו כן לגבי עבודות נוספות ישלם המזמין לקבלן מהמחיר הנומינלי שיאשר הקבלן אצל נותן העבודה 88% לאחר הנחה של 12% ללא שום קשר עם אחוזי קבלן ראשי מול הפקוח שיהיו רק עבור המזמין".

6.         עינינו הרואות כי סעיף 27 להסכם קבע את מנגנון התשלום בין הצדדים בהתייחס לעבודות מקוריות והן בהתייחס לעבודות נוספות.

באשר לעבודות המקוריות סוכם כי הנתבעת תשלם לתובעת בגין עבודות אלה, את המחירים שיאושרו על ידי המזמינה בניכוי הנחה בשיעור של 12%. ובמילים אחרות תשלם הנתבעת לתובעת 88% מהמחירים שיאושרו על ידי המזמינה. ולגבי עבודות נוספות אשר יתווספו במהלך ביצוע העבודה, באה הפיסקה השנייה שלפיה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת 88% מהמחיר הנומינלי שיאושר על ידי המזמינה.

הצדדים חלוקים בדעותיהם בשאלת פרשנותו של המונח "המחיר הנומינלי" הרשום בפיסקה השנייה?

לטענת הנתבעת, בינה לבין המזמינה סוכם כי האחרונה תשלם לה בגין עבודות נוספות, בנוסף למחיר המוסכם/הבסיס, תוספת של 17% עבור רווח קבלני ו-7% עבור הוצאות מימון. על רקע סיכום זה באה הפיסקה השנייה שלפיה נקבע כי המחיר שישולם לתובעת על ידי הנתבעת בגין עבודות נוספות יהיה 88% מהמחיר הנומינלי, קרי מהמחיר המאושר על ידי המזמינה לאחר ניכוי 24% עבור הרווח הקבלני והוצאות המימון המגיעים לנתבעת כאמור.

לתמיכת טענתה הנ"ל הגישה הנתבעת מכתב של מנהל הפרוייקט מטעם המזמינה מר גדעון זולקוב ( נספח ב' לתצהיר הנתבעת ), וכן תצהיר שלו, המאשר כי המחירים לעבודות חריגות הנקובים בחשבונות אשר הופקו על ידי המזמינה כללו בתוכם את התוספות בשיעור של 24% בגין הרווח הקבלני והוצאות המימון המגיעים לנתבעת כמצויין לעיל.

7.         התובעת לעומתה טענה כי המחיר הנומינלי הינו המחיר הנקוב והרשום בחשבון הסופי המאושר על ידי המפקח, וממנו יש לגזור את התמורה המגיעה לה על פי ההסכם, בשיעור של 88% ללא כל הפחתות. עוד טענה כי המחירים הנקובים בחשבון הסופי המאושר אינם מגלמים בתוכם את התוספות בגין רווח קבלני והוצאות בשיעור של 24%, שכן תוספות אלה שולמו לנתבעת על ידי המזמינה בנפרד ומעבר לסכומים הנקובים בחשבון הסופי המאושר לטענתה, ומשכך, אין הנתבעת יכולה ליהנות פעמיים מניכויים אלה.