א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
103083-98
13/05/2007
|
בפני השופט:
אטיאס אריה
|
| - נגד - |
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. טילוביץ דב
2. טילוביץ אסתר
|
| פסק-דין |
מבוא
בפני תביעה כספית ע"ס 201,680 ש"ח של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "התובע") כנגד טילוביץ דב,הנתבע 1 (להלן: "דב") בגין יתרת חובה דביטורית נטענת שהצטברה בחשבונו (מס' חשבון עו"ש 106800/08) נכון ליום הגשת התביעה (20.10.98) המורכבת מיתרת הלוואה ויתרת עו"ש וכנגד אשתו של דב ,טילוביץ אסתר,הנתבעת 2 (להלן: "אסתר") בגין חתימתה על כתב ערבות לא מוגבל בסכום לחובות דב כלפי התובע.
עיקרי העובדות
דב התקשר עם התובע ופתח ביום 1.8.90 חשבון בנק שמספרו 106800/08. החל משנת 1992 הפך חשבון זה לחשבון עסקי ושימש את דב לניהול עסקו לשילוט אומנותי "דב גרף" (להלן: "העסק").
בתאריך 4.6.92 פתח דב חשבון נוסף אצל התובע, חשבון חש"ק שמספרו 12610/14 (להלן: לשם הנוחיות "חשבון ני"ע") במקביל לו נפתח חשבון לניהול פקדון ני"ע הצמוד לחש"ק זה ( 12610/44 ) ולשם הועבר תיק ני"ע של דב שהיה פתוח בחשבון העיסקי .
התובע העמיד לרשות דב בחשבון ני"ע הלוואות שהושקעו בניירות ערך שונים ללא דרישת ביטחונות מעבר לתיק ני"ע עצמו. בשנת 1994 אירעה "מפולת" בשוק ני"ע והחלו ירידות חדות בערכם של ניירות הערך. שוויו של תיק ני"ע נשחק כמעט כליל ומאחר ששימש כבטוחה להלוואות נותר למעשה התובע ללא בטוחה ראויה לכיסוי יתרת ההלוואות. כתוצאה מכך, חשבון ני"ע של דב נכנס ליתרת חובה שהלכה ותפחה עם הזמן. לכן, בכדי להקטין את יתרות החובה שהצטברו בחשבון ני"ע, ביצע התובע העברות כספים מהחשבון העסקי לחשבון ני"ע, כך שהחשבון העיסקי עמד בראשית שנת 1994 ביתרת חובה של 123,700 ש"ח.
עד לחודש יולי 1994 נמכר כל תיק ני"ע ולאחר ששווי תיק ני"ע עמד על 40,000 ש"ח.
בניסיון לפתור ולהסדיר את החריגה המתמשכת בחשבון העיסקי , נפגשו הצדדים (דב, רו"ח שבא עימו ומר חנוכה-פקיד מטעם התובע) והגיעו להסדר החוב ומיסודו .בהתאם להסדר זה, העמיד התובע לרשותו של דב ביום 8.12.94 הלוואה בסך של 200,000 ש"ח לכיסוי יתרת החובה בחשבון העסקי ואף החל לדרוש בטחונות לטובת החשבון. ביום 31.3.95 התבקשה אסתר לחתום על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום לחובו של דב כלפי התובע. כמו כן, שעבד דב לטובת התובע את פוליסת ביטוח החיים שלו בחברת הביטוח "מנורה" . דב עמד בתשלומי ההלוואה עד אשר קרא בשנת 1998 בעיתונות כי המפקח על הבנקים ביקש מכל הבנקים ללכת לקראת אנשים שהסתבכו בניירות ערך, שנרכשו בהלוואות של הבנק או אז החליט דב לפנות לתובע שיבדוק את תיקו שכן לדבריו נעשו לו דברים לא נורמלים .דב פנה בתלונה לבנק ישראל מחלקת הפיקוח על הבנקים וזה השיבו במכתב מיום 4.11.98 כי לא מצא פסול בהתנהלות התובע לאור כך ששוכנע בנסיונו של דב בהשקעה בניירות ערך ולאור ההסדר אליו הגיעו הצדדים.
אין חולק כי בתאריך 30.11.98 העביר דב לחשבון העיסקי סך של 16,380 ש"ח.
בנוסף,סמוך להגשת תביעה זו הוגשה לראש ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר המשכון על פוליסת ביטוח החיים. ביום 25.3.99, לאחר שגויסו הכספים ע"י דב בשווי הפוליסה המשועבדת, הופקד שיק בסך 80,000 ש"ח לחשבון העיסקי .
עפ"י הסכם ההתקשרות בין השניים, רשאי התובע לדרוש בכל עת סילוק היתרה הדביטורית ודב מתחייב לשלם את החוב תוך 7 ימים מיום הדרישה הראשונה (קרן, ריבית, עמלה, הוצאות). התובע פנה בדרישה אל הנתבעים לשלם לו את החוב ואלה לא עשו כן. לטענת הנתבעים, יתרת החובה נובעת מפעילות כושלת בני"ע, ומאחר שהתובע הוא האחראי והאשם לכישלון זה הרי שפטורים הם מתשלום החוב לתובע.
לאור סירובם המתמשך של הנתבעים, שיחות טלפוניות אליהם שלא הושבו והבטחותיהם להפקדת כסף שלא קוימו, הגיש התובע את התביעה דנן.
דיון
החוב נשוא תביעה זו נוצר כאמור לאחר ירידת ערכן של המניות וקרנות הנאמנות בהם השקיע דב בחשבון ני"ע שפתח אצל התובע. בא וטוען דב כי התובע הוא שיזם ועודד אותו לפתוח חשבון זה ולהשקיע בני"ע. לטענתו, גב' עדנה נפתלי, פקידה מטעם התובע שעבדה בזמנים הרלוונטיים במחלקת השקעות בסניף הנדון (להלן: "גב' נפתלי"), היא שהעלתה את רעיון פתיחת החשבון השני והיא זאת ששכנעה אותו כי מהלך זה כדאי מבחינתו. ואף הבטיחה כי לא צריך לתת בתמורה כל בטחונות נוספים מעבר לתיק ני"ע וכי זוהי עסקה חסרת סיכון והפעולות בחשבון זה יעשו עפ"י המידע שבידי הבנק .
ראשית , בסעיף 5 לתצהירו המתוקן מציין דב "
בשנת 1992 פנתה אלי נפתלי
והציעה לי לפתוח חשבון ניירות ערך לצורך רכישת ניירות ערך והשקעה בקרנות נאמנות של הבנק ,המנוהלים ע"י מומחי הבנק". ניתן היה לצפות לאור אמירה זו כי בסמוך לאחר פתיחת חשבון זה נראה בדפי החשבון פעילות בהקשר זה. אלא שעיון בדפי החשבון (נ/2) מלמד כי פעילות בהקשר זה החלה רק כחצי שנה לאחר פתיחת החשבון (ראה גם סעיף 33 (ג) לתצהירו של מר אבי חנוכה( להלן : "מר חנוכה"),מי ששימש מנהל מחלקת עסקים בסניף הנדון לאחר הגב' נפתלי). דב לא מצא לנכון להסביר פער זמנים זה אשר מחליש את טענתו בדבר מעורבותו האינטנסיבית של התובע ביצירת המהלך.
שנית,מתברר כי העצות לרכישת מניות כאלה ואחרות ניתנו לאו דווקא ע"י הגב' נפתלי או למצער לא רק על ידה אולם הוא לא ידע לומר את שמו של המייעץ ולא יודע למה לא הביא אותו לעדות.
"
ש. איך באת לבנק וביקשת לרכוש מניות מסוגים רבים כל כך לאורך תקופה ארוכה כל כך?
ת. לפי עצות שהבנק נתן לי והוא גם נתן לי כסף.
ש. אמרת שכנראה נתנו עצות, מי זה בבנק?