פסק-דין בתיק א 10207/04

1.         בפניי בקשה נוספת המוגשת על-ידי ד"ר רוני מוסקונה ובית החולים האיטלקי (להלן: "המבקשים") לדחיה ו/או למחיקת תביעתה של הגב' פיטוסי חגית (להלן: "המשיבה") מאחר ולא צורפה על-ידי המשיבה עד היום חוות דעת רפואית לתמיכה בתביעתה.

2.         המשיבה הגישה לביהמ"ש בתאריך 24/5/04 תביעה בגין רשלנות רפואית המופנית כנגד המבקשים בעקבות ניתוח פלסטי שביצע המבקש מס' 1 באפה של המשיבה. המשיבה ציינה בכתב התביעה בסעיף 31 כי היא מבקשת לשמור לעצמה את הזכות לצרף חוות דעת בהמשך.

3.         בתאריך 17/8/04 הגישו המבקשים בקשה ראשונה למחיקת התביעה בגין אי צירופה של חוות דעת רפואית. בקשתם זו של המבקשים נדחתה בהחלטת כב' הנשיא קיטאי מיום 30/8/04 בנימוק כי הפגם של אי הגשת חוות דעת אשר נפל בכתב התביעה ניתן לתיקון ובנסיבות העניין אף לא נגרם למבקשים נזק.

4.         בתאריך 28/12/04 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בפניי ובמסגרתה עתר ב"כ המשיבה לקבלת ארכה בת 45 יום להגשת חוות דעת בתחום הכירורגיה הפלסטית.

5.         המשיבה הגישה בקשה נוספת להארכת המועד להגשת חוות דעת רפואית בתאריך 8/2/05 ובה עתרה להארכת המועד להגשת חוות הדעת עד ליום 30/4/05, בסמוך לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 2/5/05.

6.         בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 2/5/05 עתרה המשיבה לארכה נוספת באמצעות בא כוחה אשר ציין כי:

"התובעת נבדקה על-ידי מומחה רפואי וטרם הושלמה חוות הדעת. כמו כן אמורה התובעת להיבדק על-ידי מומחה בתחום א.א.ג. כדי להשלים את חוות הדעת. אנו זקוקים לשהות אחרונה של 30 יום על מנת להגיש חוות דעת מטעם התובעת".

7.         בפועל חרף העובדה שניתנו למשיבה שלוש ארכות להגשת חוות הדעת הרפואית, לא הוגשה חוות דעת רפואית מטעם המשיבה תוך המועד שנקצב בהחלטתי מיום 2/5/05 על פי בקשת ב"כ המשיבה, דהיינו, עד ליום 2/6/05 ובפועל לא הוגשה חוות דעת רפואית כלל.

8.         המבקשים טוענים, איפוא, כי בהעדר חוות דעת רפואית בתביעה לרשלנות רפואית ממילא לא תוכל המשיבה להוכיח תביעתה ועל כן מן הראוי כי ביהמ"ש ישים סוף למתן הארכות שניתנות למשיבה ויורה על דחייתה ו/או מחיקתה של התביעה.

9.         המשיבה מנגד סבורה כי בקשת המבקשים קנטרנית וכל תכליתה למנוע דיון מהותי בתובענה. לגרסתה, אין מומחה המוכן ליתן חוות דעת כנגד המבקש מס' 1 אשר ביצע את הניתוח למשיבה, לרבות המומחה שאליו פנתה המשיבה, ועל כן מן הראוי כי ביהמ"ש יורה על מינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש.

10.        אכן הוראות תקנות 127 ו-137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורות כי על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת מומחה וביהמ"ש לא יזקק להוכחת עניין שברפואה מטעמו של בעל דין שלא עשה כך.

11.        המדובר בתובענה בגין רשלנות רפואית ואשר מטבע הדברים הוכחת התביעה, לרבות הוכחת הנזק, מותנית בקיומה של חוות דעת רפואית מטעם המשיבה ובלשונו של כב' השופט אור (כתוארו אז) ברע"א 6098/92 זכאי נטלי, קטינה נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מז(3) 651:

"ללא חוות דעת כזו, ייבצר מהמבקשת להוכיח את טענתה בדבר התרשלות רפואית מצד המשיבות או מי מהן".

12.        מכאן, שחוות הדעת הרפואית היא שמקימה את עילת התביעה ובהעדרה לא הניח תובע את התשתית הנאותה להוכחת תביעתו הן במישור החבות והן במישור הנזק (ראה ת"א (מחוזי, חיפה) 372/99 ג'מילה נ' מדינת ישראל, כב' השופט עמית, תק-מח 2004 (2) 1329).

            בענייננו לא צירפה המשיבה את חוות הדעת לכתב התביעה אשר הוגש על ידה בתאריך 24/5/04 ואף לא צירפה חוות דעת רפואית חרף ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לה ובפועל, כאמור, לא הוגשה על ידה חוות דעת רפואית.

13.        בתגובה טוענת המשיבה בתצהירה כי בשל זהותו של המבקש מס' 1 אין רופאים מוכנים ליתן חוות דעת בתמיכה לתביעתה. המשיבה אינה מפרטת כלל בתצהיר את זהות המומחים ומספר המומחים שהמשיבה פנתה אליהם לטענתה, וכאמור, הצהרתה הנוכחית של המשיבה לפיה אין נכונות מצידם של מומחים רפואיים לערוך חוות דעת רפואית כנגד המבקש מס' 1 אינה מתיישבת כלל עם הצהרת בא כוחה של המשיבה כמופיע בפרוטוקול הדיון מיום 2/5/05 ואשר צוטטה על-ידי לעיל. לא סביר הדבר בעיניי כי המשיבה נשלחה על-ידי בא כוחה לבדיקה רפואית אצל מומחה לצורך עריכת חוות דעת בטרם הובהר עם המומחה נכונותו העקרונית לערוך חוות דעת בענייננו של המבקש מס' 1, ויתר על כן, ניתן היה לצפות כי אם הדברים לא הובהרו קודם הבדיקה שנועדה לשמש תשתית לעריכת חוות הדעת באו הדברים לידיעת המומחה במהלך הבדיקה וחזקה כי אי נכונותו של המומחה לערוך חוות דעת רפואית בעניינו של המבקש מס' 1 היתה נמסרת למשיבה עוד טרם הדיון מיום 2/5/05 שאז בא כוחה של המשיבה הצהיר כאמור כי השהות הנוספת בת 30 יום נדרשת לצורך השלמת חוות דעת המומחה. בנוסף, הגם שהיה על המשיבה להגיש חוות דעת מומחה עד ליום 2/6/05 לא הועלתה הטענה על-ידי המשיבה עד להגשת בקשתם הנוספת של המבקשים לדחיית ו/או למחיקת התובענה.

14.        במאמר מוסגר אציין כי "קשר השתיקה" עליו מצביעה המשיבה בתצהירה הצטמצם וכיום קיימת נכונות מצידם של רופאים רבים ליתן חוות דעת רפואיות בתיקים בהם קיימת רשלנות רפואית. זאת ועוד, לא ברורה לי התועלת שצופה המשיבה ממינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש אם אכן נכונה טענתה כי אין מומחה בארץ המוכן ליתן חוות דעת כנגד המבקש מס' 1.

15.        לאור כל האמור, ומשלא תמכה המשיבה תביעתה בחוות דעת רפואית ואף לא צירפה חוות דעת רפואית במהלך 15 החודשים מאז הגשת התביעה, שעה שניתנו לה ארכות רבות ואלה חלפו, לא ראיתי מנוס מלהורות על מחיקת תביעת המשיבה, שכן בהעדר חוות הדעת לא הניחה המשיבה את התשתית העובדתית הנאותה על מנת שתצליח בתביעתה.

16.        לפיכך, הנני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת התביעה לפי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מחמת חוסר עילת תביעה.